מס רווחי הון על מניות: כמה משלמים ואיך מחשבים

בקצרה: על רווח ממכירת מניות משלמים בישראל מס רווחי הון של 25% מהרווח הריאלי, כלומר מהרווח שנשאר אחרי שמנכים ממנו את עליית המדד (ובנייר ערך במטבע חוץ, את עליית שער המטבע). בעל מניות מהותי, שמחזיק 10% או יותר מאחד מאמצעי השליטה בחברה, משלם 30%.

המס משולם רק כשמוכרים, ומשך ההחזקה לא משנה את השיעור. מגיל 60 השיעור יכול להיות נמוך יותר. אותם כללים חלים על מניות ותעודות סל בתל אביב ובחו״ל ועל קרן נאמנות או קרן סל ישראלית ״פטורה״. בקרן ״חייבת״ הקרן עצמה משלמת את המס, והרווח שלכם במכירה פטור. בית השקעות ישראלי מנכה את המס בכל מכירה, ואצל ברוקר זר מדווחים ומשלמים מקדמה פעמיים בשנה.

כמה מס משלמים על רווח במניות: 25% מהרווח הריאלי

סעיף 91 לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור ״שלא יעלה על 25%״, ושרואים את רווח ההון כשלב הגבוה ביותר בסולם ההכנסה החייבת שלו. בפועל, הרווח לא מקפיץ את המשכורת למדרגת מס גבוהה יותר, והמס עליו הוא 25%, בלי סכום פטור. לבני 60 ומעלה יש חריג, ועליו בסוף הפרק.

תושב ישראל חייב במס גם על רווח הון שהופק מחוץ לישראל (סעיף 89), ולכן השיעור זהה בתל אביב, בניו יורק ובאירופה. כך גם במניה של חברה ישראלית שנסחרת בשתי הבורסות, כמו מניית קמטק, מניית נובה או מניית טאואר: השיעור זהה בין שקניתם בתל אביב ובין שבנאסד״ק.

בעל מניות מהותי: 30%

לפי סעיף 88, בעל מניות מהותי הוא מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או יחד עם אחר (למשל קרוב משפחה), 10% לפחות מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה: זכות לרווחים, זכות הצבעה, זכות למנות דירקטור ועוד. השיעור של 30% חל אם הייתם כאלה ביום המכירה או בכל עת ב-12 החודשים שלפניה.

אג״ח לא צמודות: 15% מכל הרווח

רווח ממכירת איגרת חוב, מלווה או נייר ערך מסחרי שאינם צמודים למדד ממוסה לפי סעיף 91 ב-15% (20% לבעל מניות מהותי), ו״רואים את כל רווח ההון כרווח הון ריאלי״. כלומר, האינפלציה לא מנוכה, אבל השיעור נמוך יותר.

נייר ערך זר שנקנה לפני 2005: 35% על חלק מהרווח

בנייר ערך שהיה ״נייר ערך זר״ לפי ההגדרה שחלה עד סוף 2005, החלק היחסי של הרווח הריאלי עד 31.12.2004, לפי ימי ההחזקה, ממוסה ב-35%, והשאר ב-25% (טפסים 1322 ו-1325, ותקנה 19א לתקנות הניכוי במקור). על חלק מהניירות שנקנו לפני 2006 חלות גם הוראות מעבר, ומדווחים עליהם בטופס 1326.

מס רווחי הון מעל גיל 60: מדרגות נמוכות יותר

מי שמלאו לו 60 בשנת המס משלם על רווח הון ריאלי לפי מדרגות המס של הכנסה מיגיעה אישית, ולא 25% מהשקל הראשון (סעיף 121(ב) וחוברת ההסבר של רשות המסים). הרווח עדיין נחשב לשלב הגבוה בהכנסה, כלומר מתחיל מהמדרגה שבה נגמרות ההכנסות האחרות, והשיעור לא עולה על 25%.

דוגמה עם מספרים מומצאים: בת 65 עם הכנסה חייבת אחרת של 100,000 ₪ ב-2026 מכרה מניות ברווח ריאלי של 50,000 ₪. 20,720 ₪ מהרווח נכנסים למדרגת 14% (2,901 ₪) והיתר, 29,280 ₪, למדרגת 20% (5,856 ₪). בסך הכול 8,757 ₪ במקום 12,500 ₪. בית ההשקעות מנכה 25%, ואת ההפרש מקבלים באישור לניכוי מופחת מפקיד השומה (תקנה 11) או בבקשה להחזר מס.

רווח הון ריאלי: איך מחשבים מס רווחי הון

לפי סעיף 88, ״רווח הון ריאלי״ הוא רווח ההון פחות ״הסכום האינפלציוני״: החלק שרק מפצה על עליית המדד מיום הקנייה ועד יום המכירה. הסכום האינפלציוני פטור, למעט החלק שנצבר עד 31.12.1993 בנכסים שנקנו לפני 1994, שממוסה ב-10% (חוברת ההסבר של רשות המסים).

כך בנוי החישוב בנספח ג1 של הדוח השנתי (טופס 1325):

• מחיר מקורי: הסכום ששילמתם על נייר הערך, כולל עמלת הקנייה. עמלות תקופתיות, כמו דמי טיפול, לא נכללות.
• תמורה: מה שקיבלתם במכירה, בניכוי עמלת המכירה.
• מחיר מתואם: המחיר המקורי כפול היחס בין המדד ביום המכירה למדד ביום הקנייה. ״מדד״ בפקודה הוא מדד המחירים לצרכן כפי שפורסם לאחרונה לפני אותו יום, כלומר המדד הידוע.
• רווח ריאלי: התמורה פחות המחיר המתואם. עליו משלמים 25%.

• בתרחיש א המס הוא 1,300 ₪ ולא 1,500 ₪, כי 800 ₪ מהרווח רק מפצים על עליית המדד.
• בתרחיש ב הסכום האינפלציוני גבוה מהרווח, ולפי הנספח לחוזר מס הכנסה 10/2025 כל הרווח נחשב סכום אינפלציוני פטור. אין מס, אבל גם אין הפסד לקיזוז, כי הפסד הון נמדד בערכים נומינליים (החוזר וטופס 1325).
• בתרחיש ג המדד ירד. לפי אותו נספח, סכום אינפלציוני שלילי נחשב לאפס, וכל הרווח ריאלי.

בנייר ערך שנקוב במטבע חוץ, כמו מניה אמריקאית, ״המדד״ אצל יחיד הוא שער המטבע (סעיף 88). את הכלל, עם הדוגמאות מחוזר 10/2025, פירטנו בפרק הפרשי שער ומס רווחי הון, ואת החישוב לכל מכירה עושה מחשבון המס על מניות אמריקאיות.

קניתם את אותה מניה כמה פעמים: לפי איזה מחיר מחשבים

לפי תקנה 5 לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילווה המדינה או יחידה בקרן נאמנות), ניירות ערך זהים שנקנו במועדים שונים נחשבים כנמכרים לפי סדר הקנייה, מהראשון לאחרון. זו שיטת FIFO, והיא קובעת גם את המחיר המקורי וגם את יום הקנייה שלפיו מתאימים למדד. ״ניירות ערך זהים״ הם מאותו סוג ושל אותו מנפיק, אצל אותו מנהל תיק. החריג: אם הוכחתם לפקיד השומה את יום הקנייה והמחיר של נייר מסוים.

דוגמה עם מספרים מומצאים, בלי מדד: קניתם 10 מניות ב-100 ₪, אחר כך עוד 10 ב-140 ₪, ומכרתם 10 ב-150 ₪. לפי FIFO נמכרו המניות הראשונות, והרווח הוא 500 ₪. לפי המחיר הממוצע, 120 ₪, הוא היה 300 ₪. כלומר, המחיר הממוצע שמחשב מחשבון המחיר הממוצע למניה לא קובע את המס.

מתי משלמים: רק במכירה, ובלי הנחה על החזקה ארוכה

מניה שעלתה ועדיין נמצאת בתיק לא ממוסה. לפי סעיף 88, רווח הון הוא הסכום שבו התמורה עולה על המחיר המקורי, ותמורה יש רק כשמוכרים. גם הפסד מוכר רק במועד המכירה (חוזר מס הכנסה 10/2025).

• משך ההחזקה לא משנה. בסעיף 91 ובטבלת השיעורים של רשות המסים אין הנחה על החזקה ארוכה.
• המושג ״מכירה״ רחב. לפי סעיף 88 הוא כולל גם חליפין, פדיון וכל פעולה שבעקבותיה הנכס יוצא מרשותכם. מכירת מניה או תעודת סל כדי לקנות אחרת היא מכירה לכל דבר, והרווח ממוסה מיד.
• ירושה אינה מכירה. סעיף 88 מוציא את ההורשה מהגדרת ״מכירה״. היורש משלם את המס כשהוא מוכר.
• כשהמסחר הוא עסק. לפי סעיף 89, רווח שהוא גם הכנסה מעסק ממוסה כהכנסה מעסק בלבד, לפי מדרגות המס הרגילות. בפקודה אין מבחן מספרי למתי מסחר הופך לעסק.

לכן גם כשמושכים כסף מהתיק, המס הוא רק על הרווח הריאלי שבסכום שנמכר, ולא על כל המשיכה. דוגמה במספרים, בהקשר של פרישה מוקדמת, יש במחשבון עצמאות כלכלית.

מס רווחי הון בבית השקעות ישראלי: ניכוי במקור וטופס 867

כשמוכרים דרך בנק או בית השקעות בישראל, הם מחשבים את הרווח ומנכים את המס לפני שהכסף מגיע אליכם, לפי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתמורה, מתשלום או מרווח הון במכירת נייר ערך):

• ניכוי של 25% מהרווח הריאלי בכל מכירת נייר ערך בידי יחיד, ו-15% מהרווח בנייר ערך לא צמוד (תקנה 2). גם במכירה או בפדיון של יחידה בקרן נאמנות פטורה מנוכים 25% מהרווח הריאלי (תקנה 3א).
• קיזוז הפסדים באותה שנה. לפי תקנה 9, בית ההשקעות מקזז הפסד מנייר ערך שבניהולו מול רווח מאותה שנת מס, בין שהרווח נוצר לפני ההפסד ובין אחריו. בבתי ההשקעות זה נקרא ״מגן מס״: הפסד של 1,000 ₪ יוצר מגן של כ-250 ₪, שמקטין את המס על רווחים בהמשך השנה. הפסד משנה קודמת, או הפסד בבית השקעות אחר, מקזזים רק בדוח השנתי.
• טופס 867. לפי תקנה 14, בית ההשקעות נותן לכם, לבקשתכם, אישור שנתי בטופס 867 על רווח ההון ועל המס שנוכה בשנה הקודמת, לא יאוחר מ-20 במרס.

מי שמגיש דוח שנתי מעביר את הנתונים מטופסי 867 לנספח ג (טופס 1322). לפי תקנה 15, המס שנוכה נזקף לזכותכם רק אם ממציאים לפקיד השומה את האישור.

ברוקר זר: דיווח ומקדמה פעמיים בשנה

ברוקר שאינו ישראלי לא מנכה מס ישראלי. לכן, לפי סעיף 91 לפקודה וחוברת ההסבר של רשות המסים, מי שלא נוכה לו מס ממכירת ניירות ערך סחירים מדווח על רווח ההון פעמיים בשנה, ומשלם עם כל דיווח מקדמה:

• עד 31 ביולי: על המכירות של ינואר עד יוני באותה שנה.
• עד 31 בינואר: על המכירות של יולי עד דצמבר בשנה שהסתיימה.

המקדמה היא המס החל על הרווח, כלומר בדרך כלל 25% מהרווח הריאלי. מקדמה שלא שולמה במועד, או ששולמה בחסר, עלולה לחייב בהפרשי הצמדה וריבית (סעיף 91(ד)(3)). מס היסף לא נכלל במקדמות (סעיף 121ב).

בדוח השנתי מפרטים את העסקאות בנספח ג1 (טופס 1325) ומסכמים בנספח ג (טופס 1322), בטופס נפרד לכל מחצית. תרגום עסקאות בדולרים לשקלים ומס שנוכה בחו״ל פירטנו במדריך הדיווח על ברוקר זר.

מתי חייבים להגיש דוח שנתי

מי שכל המס נוכה ממנו במקור פטור בדרך כלל מדוח שנתי, כל עוד הוא מתחת לתקרות. לפי חוברת ההסבר של רשות המסים לשנת המס 2025 (הסכומים הם של 2025), אלה המצבים העיקריים שבהם משקיע בכל זאת חייב בדוח (טופס 1301):

• לא נוכה מס במכירת ניירות ערך, למשל אצל ברוקר זר.
• מחזור מכירות בניירות ערך של יותר מ-2,810,000 ₪ בשנה, גם כשכל המס נוכה.
• חבות במס יסף, שלכם או של בן או בת הזוג.
• נכסים בחו״ל בשווי של יותר מ-2,086,000 ₪, או יותר מסכום זה בחשבונות בבנקים בחו״ל ביום כלשהו בשנה, שלכם, של בן הזוג או של ילד מתחת לגיל 18.
• העברה לחו״ל של 500,000 ₪ או יותר במהלך 12 חודשים.

גם בלי חובה, דוח שנתי נדרש כדי להעביר הפסד לשנים הבאות: לפי סעיף 92, רק אם הוגש דוח לשנה שבה הוא נוצר. לפי סעיף 132, הדוח מוגש עד 30 באפריל של השנה שאחרי שנת המס, ומי שחייב בדוח מקוון מגיש עד 31 במאי, אלא אם ניתנה ארכה. לשנת המס 2025 אלה היו 30.4.2026 ו-31.5.2026.

החזר מס על רווחי הון: מתי מגיע

בית ההשקעות מחשב את הניכוי לפי החשבון שלו בלבד, ולכן המס שנוכה יכול להיות גבוה מהמס הסופי. המקרים הנפוצים:

• הפסד בבית השקעות אחד ורווח בבית השקעות אחר באותה שנה.
• הפסד מועבר משנה קודמת שעליה הוגש דוח.
• בני 60 ומעלה, כשהשיעור לפי המדרגות שלהם נמוך מ-25%.

לפי חוברת ההסבר, מי שאינו חייב בדוח יכול לבקש החזר בטופס 0135, שהוא דוח מקוצר, או בטופס 1301 שמסומן כבקשה להחזר. טופס 0135 לא מיועד, בין היתר, למי שיש לו הכנסות מחו״ל. את ההחזר אפשר לבקש עד שש שנים מתום שנת המס, והמס שנוכה נזקף לזכותכם רק עם טופסי 867 (תקנה 15).

מס יסף על רווחי הון ב-2026: 3% ועוד 2%

מס יסף, בשמו הרשמי ״מס נוסף על הכנסות גבוהות״, קבוע בסעיף 121ב לפקודה. לפי הסעיף והוראת ביצוע 5/2025:

• 3% על החלק של ההכנסה החייבת השנתית, מכל המקורות, שעולה על 721,560 ₪. הסף לא מתעדכן בשנות המס 2025–2027, ולכן גם ב-2026 זה הסכום.
• עוד 2%, החל מ-2025, על החלק של ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, כמו רווח הון, דיבידנד, ריבית ודמי שכירות שאינם מעסק, שעולה על אותו סכום.
• הסכום האינפלציוני לא נספר, בין שהוא פטור ובין שהוא חייב.
• לא מנוכה במקור ולא נלקח בחשבון במקדמות. מי שחייב בו משלם אותו בדוח השנתי.

דוגמה עם מספרים מומצאים: ב-2026 יש לכם הכנסה חייבת ממשכורת של 300,000 ₪, ומכרתם מניות ברווח ריאלי של 900,000 ₪, שממנו נוכו 225,000 ₪. ההכנסה הכוללת, 1,200,000 ₪, עוברת את הסף ב-478,440 ₪, ו-3% מזה הם 14,353 ₪. ההכנסה ההונית לבדה עוברת את הסף ב-178,440 ₪, ו-2% מזה הם 3,569 ₪. בסך הכול 17,922 ₪ מס יסף, שמשולמים בדוח השנתי.

מכירה גדולה אחת יכולה לבדה להעביר שנה מעל הסף, והרווח לא נפרס על כמה שנים: לפי סעיף 91(ה)(3), הפריסה לא חלה על ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה.

קיזוז הפסדים: הכללים בקצרה

לפי סעיף 92 לפקודה וההוראות בטופס 1322:

• באותה שנה הפסד מניירות ערך מתקזז מול כל רווח הון, וגם מול דיבידנד וריבית מניירות ערך, אם שיעור המס עליהם לא עולה על 25%.
• בשנים הבאות הפסד שלא נוצל עובר הלאה רק מול רווחי הון, לא מול דיבידנד וריבית, ובתנאי שהוגש דוח לשנה שבה נוצר.
• הפסד מנכס בחו״ל מקוזז קודם כול מול רווח הון מחו״ל.
• לא מול משכורת. לפי חוברת ההסבר, הפסדי הון מתקזזים רק מול רווחי הון ושבח מקרקעין, ובשנת ההפסד גם מול ריבית ודיבידנד.

מה בית ההשקעות עושה לבד, למה 31 בדצמבר חשוב, ודוגמה מלאה במספרים, במדריך לקיזוז הפסדים במניות.

דיבידנד וריבית: 25%, 30% ו-15%

דיבידנד וריבית ממוסים בנפרד מרווח ההון, בשנה שבה הם משולמים, גם אם לא מכרתם דבר:

• דיבידנד: 25%, ו-30% לבעל מניות מהותי בחברה המשלמת (סעיף 125ב). חברה ישראלית מנכה במקור 25% מדיבידנד ליחיד שאינו בעל מניות מהותי (תקנה 2 לתקנות הניכוי מריבית ומדיבידנד).
• ריבית: עד 25%, ו-15% על ריבית מנכס שאינו צמוד למדד (סעיף 125ג).
• דיבידנד מחברה זרה חייב במס בישראל, ולפי חוברת ההסבר מקבלים זיכוי על מס ששולם בחו״ל, בכפוף למגבלות. בדיבידנד אמריקאי הניכוי בארה״ב תלוי בטופס W-8BEN, ואת הנטו אפשר לחשב במחשבון המס על דיבידנד.

מס רווחי הון על קרנות נאמנות, קרנות סל ותעודות סל

בקרן ישראלית השאלה החשובה היא אם זו ״קרן נאמנות פטורה״ או ״חייבת״, כי זה קובע מי משלם את המס ומה קורה כשאתם מוכרים:

• קרן סל ישראלית היא קרן נאמנות. לפי חוק השקעות משותפות בנאמנות, ״קרן סל״ היא קרן מחקה סגורה, ולכן חלים עליה כללי המס של קרנות נאמנות.
• קרן נאמנות פטורה. לפי סעיף 129ג לפקודה, ההכנסות והרווחים של הקרן עצמה פטורים ממס, והמס משולם אצלכם. כשאתם מוכרים או פודים יחידה, מנוכים 25% מהרווח הריאלי (תקנה 3א). אם הקרן מחלקת רווחים, החלוקה ממוסה אצלכם ב-25% (סעיף 125ב1).
• קרן נאמנות חייבת. הקרן עצמה משלמת מס על הכנסותיה, בשיעורים שהיו חלים על יחיד (סעיף 129ג). לכן אצל יחיד, רווח הון ממכירה או מפדיון של יחידה בקרן חייבת פטור ממס (סעיף 97(א)(7)), וגם רווחים שהיא מחלקת פטורים (סעיף 125ב1).
• תעודת סל זרה, כמו ETF אמריקאי או קרן UCITS אירית, היא ״נייר ערך״ שהונפק מחוץ לישראל לפי סעיף 88. הרווח ממכירתה ממוסה ב-25% מהרווח הריאלי, ובתעודה שנקובה במטבע חוץ לפי שער המטבע. איך תעודת סל בנויה מוסבר במדריך לתעודות סל.

אם קרן ישראלית פטורה או חייבת קובעים הסכם הקרן או התשקיף (סעיף 88). ההבדלים המעשיים בין קרן סל, קרן מחקה ותעודת סל זרה מוסברים בהשוואה בין קרן סל ישראלית לתעודת סל זרה.

שאלות נפוצות: מס רווחי הון על מניות