תעודת סל AI וקרן סל שבבים: מה יש בארה״ב ובתל אביב

התשובה הקצרה: תעודת סל AI תמצאו בעיקר בוול סטריט: יש שם תעודות ייעודיות לבינה מלאכותית ורובוטיקה, כמו AIQ ו-BOTZ, ולשבבים, כמו SMH ו-SOXX. בבורסה בתל אביב מצאנו שלוש קרנות סל על מדדי שבבים ושבע על נאסד״ק 100 (בלי הממונפות), ולכל אחת מהשבע יש גם גרסה מנוטרלת מט״ח. כולן נסחרות בשקלים. קרן סל ישראלית שמוקדשת ל-AI עצמו לא מצאנו: חשיפה כזו קיימת בתל אביב בקרנות נאמנות.

ההבדלים בין האפשרויות הם בתמהיל המניות, בדמי הניהול, בחשיפה לדולר, בדיבידנד ובמס, ועל כולם נעבור כאן. הטבלאות לא מדרגות קרנות: המטרה היא שתדעו בדיוק מה אתם קונים.

מה זה תעודת סל, ולמה בישראל קוראים לה קרן סל

תעודת סל (ETF) היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה, ובדרך כלל עוקבת אחרי מדד. בפעולה אחת קונים חשיפה לכל החברות שבמדד, לפעמים עשרות ולפעמים מאות.

כשמדברים על ״תעודת סל AI״, מתכוונים בדרך כלל לקרן שעוקבת אחרי מדד של חברות שבבים, תוכנה או רובוטיקה. יש גם מי שמקבלים חשיפה ל-AI דרך מדד רחב כמו נאסד״ק 100, שכולל את ענקיות הטכנולוגיה שמובילות את התחום.

בישראל המונח הרשמי הוא ״קרן סל״. באוקטובר 2018 נכנסה לתוקף רפורמה של רשות ניירות ערך, ובמסגרתה הומרו לקרנות סל כ-700 מוצרים, תעודות סל וקרנות מחקות. בשפת היום־יום ובחיפושים עדיין אומרים ״תעודת סל״, גם על קרן ישראלית וגם על ETF אמריקאי. כדי שיהיה ברור, במדריך הזה תעודת סל היא ETF שנסחר בארה״ב, וקרן סל היא קרן שנסחרת בבורסה בתל אביב.

מושגי יסוד מוסברים במילון המונחים, וארבע הדרכים להשקיע ב-AI מפורטות במדריך למתחילים.

תעודת סל AI ושבבים בארה״ב: SMH, SOXX, BOTZ, AIQ ו-QQQ

חמש תעודות הסל שמופיעות בעמוד הבית שונות זו מזו יותר משאפשר לנחש מהשם. אלה הנתונים שלהן לפי דפי המנפיקים:

• SMH: המדד כולל את 25 חברות השבבים הגדולות והסחירות ביותר מבין אלה שנסחרות בארה״ב, ורק חברות שלפחות מחצית מהכנסותיהן מגיעה משבבים או מציוד לייצור שבבים. המשקל נקבע לפי שווי שוק מותאם, כך שלחברות הגדולות יש משקל גבוה. בסוף ספטמבר 2026 החזיקה הקרן נכסים בשווי של כ-75 מיליארד דולר.
• SOXX: 30 חברות שבבים וציוד לייצור שבבים, לפי מדד של NYSE. המשקלים כאן מאוזנים יותר: בגיליון הנתונים של iShares מ-30.9.2026 ההחזקה הגדולה הייתה אינטל (9.59%), ואחריה AMD (9.28%) ומיקרון (7.93%).
• BOTZ: רובוטיקה ובינה מלאכותית ברחבי העולם. לפי Global X, נכון ל-30.9.2026, 47.38% מהקרן מושקעים בענף התעשייה ו-31.94% ביפן. ההחזקות הגדולות ב-23.10.2026 היו Intuitive Surgical (10.22%) ו-Keyence היפנית (8.57%). זו קרן רובוטיקה לא פחות מקרן AI.
• AIQ: חברות שמפתחות AI או משתמשות בו במוצרים שלהן, וחברות שמייצרות חומרה לניתוח ביג דאטה. נכון ל-30.9.2026, 73.17% מהקרן בענף טכנולוגיית המידע ו-69.45% בחברות אמריקאיות. המשקל של כל חברה נמוך יחסית: ההחזקה הגדולה, פלנטיר, הייתה 4.48% ב-23.10.2026.
• QQQ: עוקבת אחרי 100 החברות הגדולות שאינן פיננסיות בנאסד״ק. זו לא קרן AI ייעודית: ענקיות הטכנולוגיה שמפתחות את ה-AI נמצאות בה לצד חברות מתחומים אחרים. בדצמבר 2025 אישרו בעלי היחידות להפוך אותה מנאמנות (UIT) לקרן פתוחה, ודמי הניהול ירדו מ-0.20% ל-0.18%.

SMH או SOXX: אותו ענף, תמהיל אחר

שתי הקרנות מחזיקות את אנבידיה, AMD, ברודקום ומיקרון. ההבדל הוא במשקל שכל מדד נותן לכל חברה. המדד של SMH משוקלל לפי שווי שוק מותאם ומאפשר לחברה הגדולה משקל גבוה, ולכן אנבידיה לבדה הייתה כחמישית מהקרן. ב-SOXX המשקלים מאוזנים יותר, וחברות בינוניות מקבלות חלק גדול יותר.

למה זה חשוב? בקרן מרוכזת התוצאה תלויה יותר בכמה חברות בודדות, לטוב ולרע. אין כאן תשובה נכונה אחת, אבל חשוב לדעת מה אתם מחזיקים בפועל.

אותו עיקרון חל על קרנות ה-AI: BOTZ נשענת על רובוטיקה תעשייתית ועל יפן, ו-AIQ על חברות טכנולוגיה אמריקאיות, כל אחת במשקל קטן. לכן לפני שקונים קרן ״AI״, פותחים את רשימת ההחזקות שלה. איזו חוליה בשרשרת עושה מה, הסברנו במדריך על שרשרת הערך של ה-AI.

קרן סל שבבים וקרן סל נאסד״ק 100 בבורסה בתל אביב

קרנות הסל הישראליות נסחרות בשקלים, בשעות המסחר בתל אביב. עברנו על רשימת קרנות הסל במניות חו״ל ועל דפי הקרנות באתר הבורסה, ומצאנו שלוש קרנות סל על מדדי שבבים:

• קסם ETF (4D) MVIS US Listed Semiconductor 25: עוקבת אחרי אותו מדד כמו SMH, אבל זו קרן נפרדת, בשקלים ובדמי ניהול אחרים, ולכן התוצאות שלה לא יהיו זהות לאלה של SMH.
• תכלית סל (4D) PHLX Semiconductor Sector: עוקבת אחרי מדד השבבים הוותיק של נאסד״ק (SOX), שכולל 30 חברות ומשוקלל לפי שווי שוק מותאם.
• MTF סל (4D) אינדקס שבבים ארה״ב Top10: המדד כולל את 10 חברות השבבים בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין אלה שנסחרות בארה״ב, והוא נערך בידי חברת ״אינדקס״. התשקיף של הקרן פורסם ביולי 2024. עשר חברות בלבד פירושן ריכוזיות גבוהה.

על נאסד״ק 100 הבחירה רחבה יותר. אלה הקרנות בגרסה החשופה לדולר:

לכל אחת מהן יש גם קרן תאומה מנוטרלת מט״ח (4A), עם מספר נייר משלה. אצל חלק מהמנהלים דמי הניהול בגרסה המנוטרלת גבוהים יותר: בתכלית 0.8% במקום 0.7% (1143734), בהראל 0.8% במקום 0.7% (1149103), ובקסם 0.89% במקום 0.59% (1146612). מה פירוש העמודה ״דמי ניהול משתנים (עד)״, נסביר בפרק על העלויות.

יש קרן סל ישראלית על בינה מלאכותית?

בבדיקה שעשינו ב-26 באוקטובר 2026 באתר הבורסה, במאיה ובפאנדר לא מצאנו קרן סל שמוקדשת ל-AI. הקרנות הישראליות עם ״AI״ או ״Artificial Intelligence״ בשם הן קרנות נאמנות. חלקן מחקות, שעוקבות אחרי מדד, וחלקן מנוהלות, כלומר מנהל ההשקעות בוחר את המניות (למשל ״אילים (4D) מניות AI בינה מלאכותית חו״ל״, 5137534). אלה שלוש מהמחקות עם AI בשם, ולצדן שתי המחקות הגדולות על שבבים שמצאנו:

שלושה דברים בולטים בטבלה:

• עלות. דמי הניהול בשלוש המחקות עם AI בשם (0.77%–0.8%) גבוהים מאלה של שלוש קרנות הסל על שבבים, גם אחרי שמוסיפים להן את דמי הנאמנות.
• ״AI״ בשם לא תמיד מתאר את החשיפה. לפי התשקיף של ילין לפידות, ״מבוסס AI״ פירושו שהחברות במדד השבבים מסווגות בעזרת בינה מלאכותית. כלומר, זו קרן שבבים.
• השם והסימון לא תמיד מספרים את אותו סיפור. קרן ה-Bluestar נקראת ״מנוטרלת דולר״, ובנכס המעקב שלה במאיה מופיע רק המדד, אבל פרופיל החשיפה שלה 4D. הסימון הוא תקרה ולא תיאור של החשיפה בפועל (הסבר בפרק על החשיפה לדולר), ולכן בודקים גם את נכס המעקב, ואם משהו לא ברור, את התשקיף.

קרן סל מול קרן מחקה: מה ההבדל

שתיהן עוקבות אחרי מדד, ובשתיהן דמי הניהול יורדים מנכסי הקרן ולא נשלחים אליכם כחשבון. ההבדל הוא בדרך שבה קונים ומוכרים:

חשיפה לדולר: מה אומרים הסימונים 4D ו-4A

לכל קרן ישראלית יש ״פרופיל חשיפה״ של ספרה ואות. לפי אתר הבורסה, הספרה 4 אומרת שהחשיפה למניות היא עד 120% מנכסי הקרן, והאות מתארת את החשיפה למטבע חוץ: D היא עד 120%, ו-A עד 10% בלבד.

הסימון הוא תקרה: בלשון התשקיף, הוא מייצג את שיעור החשיפה ״המרבי״. קרן 4A מגדרת כמעט את כל החשיפה למט״ח, וקרן 4D רשאית להיות חשופה למט״ח עד התקרה. כמה היא חשופה בפועל, רואים ברשימת נכסי המעקב.

דוגמה להמחשה: נניח שהמדד לא זז במשך חודש, והדולר ירד ב-5% מול השקל. קרן שחשופה לגמרי לדולר תרד בערך ב-5% במונחי שקלים, וקרן מנוטרלת אמורה להישאר בערך במקום, לפני השפעת הגידור. כשהדולר מתחזק, התמונה הפוכה.

הגידור עצמו לא ניטרלי: התוצאה שלו תלויה בעיקר בפער בין הריבית בדולר לריבית בשקל, והיא יכולה לפעול לטובתכם או נגדכם. וגם תעודת סל אמריקאית חשופה לדולר, כי קונים אותה בדולרים.

דיבידנד: מחלקת או צוברת

תעודות הסל האמריקאיות מחלקות את הדיבידנדים שהן מקבלות: לפי המנפיקים, SOXX פעם ברבעון, ו-BOTZ ו-AIQ פעמיים בשנה. הכסף מגיע לחשבון אחרי ניכוי מס במקור בארה״ב (פירוט בפרק על המס).

בכל הקרנות הישראליות שבטבלאות מופיע ״מדיניות תשלומים: לא מתחייבת לחלק תשלומים״. הן עוקבות אחרי מדדים שמניחים השקעה מחדש של הדיבידנדים, והסיומת בשם המדד מספרת איך:

• NTR הוא, בלשון התשקיפים, ״מדד תשואה כוללת נטו״ או ״מדד השקעה נטו ממס״: הדיבידנדים מושקעים מחדש אחרי ניכוי מס.
• GTR הוא הגרסה ברוטו, לפני מס. לפי מאיה, זה נכס המעקב של קרן השבבים של תכלית (1170703).

בקרן שבבים הדיבידנד יכול להיות קטן מאוד: לפי iShares, תשואת הדיבידנד של SOXX ב-12 החודשים האחרונים הייתה 0.22% (נכון ל-30.9.2026).

דמי ניהול, דמי ניהול משתנים ושאר העלויות

בתעודת סל אמריקאית יש מספר אחד: שיעור ההוצאות השנתי. הוא יורד מנכסי הקרן באופן שוטף, ואתם רואים אותו רק דרך המחיר. לדוגמה, על החזקה של 10,000 דולר בקרן עם 0.35% בשנה, העלות היא כ-35 דולר בשנה.

בקרן סל ישראלית יש שלושה רכיבים: דמי ניהול קבועים, דמי נאמנות, ולפעמים גם דמי ניהול משתנים, מנגנון שנקבע ברפורמה של 2018.

לפי ההסבר של פאנדר, כשהקרן משיגה תשואה גבוהה מהמדד, המנהל לוקח את העודף עד התקרה שבתשקיף, וכשהיא מפגרת אחרי המדד, הוא משלים את הפער עד אותה תקרה. החישוב יומי, וההתחשבנות פעם בשנה.

המשמעות המעשית: קרן על נאסד״ק 100 עם 0% דמי ניהול קבועים ועד 0.3% משתנים אינה בהכרח ״חינם״, כי חלק מהתשואה העודפת שלה הולך למנהל. כשמשווים קרנות, מסתכלים על שלושת הרכיבים יחד.

מעבר לעלויות של הקרן יש עלויות בחשבון המסחר: עמלת קנייה ומכירה, המרת מט״ח כשקונים בארה״ב, ולפעמים דמי משמרת או דמי טיפול. הן משתנות מבית השקעות לבית השקעות, ולכן בודקים אותן בהסכם ובתעריפון. מה עוד לבדוק, ריכזנו בצ׳קליסט לבחירת חשבון מסחר.

איך קוראים דף קרן: שישה דברים לבדוק לפני שקונים

לתעודת סל אמריקאית יש דף מנפיק וגיליון נתונים (Fact Sheet), ולקרן ישראלית יש דף באתר הבורסה או במאיה. אלה הדברים לבדוק, לפי הסדר:

1. המדד. איך קוראים לו, כמה חברות יש בו ואיך נקבע המשקל של כל אחת. מדד של 10 חברות ומדד של 30 חברות הם שני דברים שונים מאוד, גם אם שתי הקרנות נקראות ״קרן שבבים״.
2. העלות. בתעודה אמריקאית: Expense Ratio. בקרן סל ישראלית: דמי ניהול, דמי ניהול משתנים ודמי נאמנות. בקרן מחקה: דמי ניהול ושיעור הוספה.
3. ההחזקות. עשר ההחזקות הגדולות ואיזה חלק מהקרן הן מהוות, וגם הפיזור לפי מדינות וענפים. כאן רואים אם קרן ״AI״ היא בעצם קרן רובוטיקה יפנית או קרן תוכנה אמריקאית.
4. המטבע. בקרן ישראלית: פרופיל החשיפה (4D או 4A) ורשימת נכסי המעקב. תעודה אמריקאית נסחרת בדולרים.
5. הגודל והסחירות. שווי הנכסים או שווי השוק, ובתעודות אמריקאיות גם המרווח החציוני בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (Median Bid/Ask Spread). לפי המנפיקים, ב-23.10.2026 הוא עמד על 0.02% ב-SOXX וב-AIQ, ועל 0.03% ב-BOTZ.
6. הדיבידנד. בתעודה אמריקאית: תדירות החלוקה (Distribution Frequency). בקרן ישראלית: מדיניות התשלומים.

מס על תעודת סל אמריקאית מול קרן סל ישראלית

כאן נביא רק את ההבדלים העיקריים. השיעורים, מס היסף, קיזוז הפסדים וחישוב הרווח במט״ח מוסברים במדריך המס על מניות אמריקאיות.

• דיבידנד מתעודת סל אמריקאית: ארה״ב מנכה מס במקור לפני שהכסף מגיע אליכם. לפי טבלת אמנות המס של ה-IRS, השיעור לתושב ישראל על דיבידנד מקרן כזו הוא 25%, ובלי הטבת אמנה 30%. כדי ליהנות משיעור האמנה ממלאים טופס W‑8BEN, כפי שמוסבר במדריך לקניית מניות אמריקאיות מישראל.
• דיבידנד בקרן ישראלית: הקרנות שבטבלאות לא מתחייבות לחלק דיבידנד, ומדד ה-NTR שרובן עוקבות אחריו מניח השקעה מחדש של הדיבידנדים אחרי ניכוי מס. כל עוד לא מחולק דיבידנד, לא מגיע לחשבון שלכם סכום שממנו מנכים מס. מסלול המס של הקרנות הוא ״פטורה״, אבל לפי התשקיפים הן עשויות לשלם מס בחו״ל על הכנסות מניירות ערך זרים.
• רווח במכירה: בשני המקרים משלמים בישראל מס רווח הון כשמוכרים. איך המס מנוכה בחשבון בבית השקעות ישראלי ואיך אצל ברוקר זר, מוסבר במדריך המס.
• מס עיזבון אמריקאי: לפי ה-IRS, עיזבון של מי שאינו תושב ארה״ב חייב בדוח מס עיזבון אמריקאי אם נכסיו בארה״ב שווים יותר מ-60,000 דולר, ומניות של תאגידים אמריקאיים נחשבות נכס כזה גם כשמחזיקים בהן מחו״ל. תעודות הסל שבטבלה הראשונה הן קרנות שהתאגדו בארה״ב, ובקרן ישראלית מחזיקים יחידות של קרן ישראלית. המשמעות מוסברת במדריך המס.

איך קונים תעודת סל או קרן סל, צעד אחר צעד

1. בוחרים מסלול. תעודת סל בארה״ב, קרן סל בתל אביב או קרן מחקה. השיקולים: מטבע, שעות מסחר, עלויות, דיבידנד ומס, כפי שפירטנו למעלה.
2. מוצאים את הנייר המדויק ועוברים על הדף שלו. בארה״ב מחפשים לפי סימול (למשל SMH), ובתל אביב לפי מספר נייר (למשל 1170703). על אותו מדד יש לפעמים כמה קרנות, ולחלקן גם גרסה מנוטרלת, ולכן בודקים את מספר הנייר ואת ששת הדברים מהפרק על דף הקרן.
3. מעבירים כסף לחשבון המסחר. לקנייה בארה״ב ממירים שקלים לדולרים, ובדרך כלל משלמים על כך עמלת המרה.
4. שולחים פקודה עם מחיר. פקודת קנייה עם מחיר מוגבל (לימיט) קובעת את המחיר המרבי שתשלמו. זה חשוב במיוחד בקרנות סל ישראליות על מדדים אמריקאיים: רוב יום המסחר בתל אביב עובר לפני שוול סטריט נפתחת (בדרך כלל ב-16:30 שעון ישראל). בשעות האלה המניות שבמדד לא נסחרות, ומחיר הקרן נשען על הערכה ולא על מחירי מסחר עדכניים.

חשבון מסחר אחד יכול לשמש לשני העולמות: לפי אקסלנס טרייד, במערכת שלה אפשר לסחור בניירות ערך בארץ ובחו״ל ממקום אחד.

שאלות נפוצות: תעודות סל וקרנות סל על AI ושבבים