איך קונים מניות אמריקאיות מישראל: המדריך צעד אחר צעד

איך קונים מניות אמריקאיות מישראל, בקצרה: פותחים חשבון מסחר עם גישה לבורסות בארה״ב, בבית השקעות ישראלי, בבנק או אצל ברוקר זר. מפקידים שקלים, ממירים אותם לדולרים ושולחים פקודת קנייה לפי הסימול של המניה. המסחר הרגיל בוול סטריט פתוח בימים שני עד שישי, ברוב השנה מ-16:30 עד 23:00 שעון ישראל, ובכמה שבועות בשנה מ-15:30 עד 22:00.

איך קונים מניות אמריקאיות: 7 צעדים

1. בוחרים איפה לפתוח חשבון. בית השקעות או בנק בישראל, או ברוקר זר. ההבדלים העיקריים הם מי מטפל במס ואיך מעבירים כסף, וההשוואה המלאה בפרק הבא.
2. פותחים חשבון. בבתי השקעות רבים בישראל התהליך דיגיטלי: תעודה מזהה ופרטי חשבון בנק, ואחר כך זיהוי ואישור מסמכים. בדרך שואלים על תושבות המס שלכם, ולפעמים מבקשים גם טופס W-8BEN.
3. מפקידים שקלים. בהעברה בנקאית מחשבון בנק על שמכם לחשבון המסחר, שגם הוא על שמכם.
4. ממירים לדולרים. מניה אמריקאית נסחרת בדולרים. יש גופים שממירים אוטומטית בזמן הקנייה, ויש שמבקשים להמיר מראש. בשני המקרים ההמרה עולה כסף, והפירוט בהמשך.
5. מאתרים את המניה לפי הסימול. כל מניה מזוהה בסימול קצר באותיות לטיניות (ticker). בודקים שהשם המלא של החברה והבורסה (נאסד״ק או NYSE) תואמים למה שחיפשתם.
6. בוחרים סוג פקודה וכמות. לימיט (מחיר מוגבל) או מרקט (מחיר השוק), כמה מניות, ולכמה זמן הפקודה בתוקף. לפני השליחה עוברים על סיכום העלות: מחיר, עמלה והמרה.
7. שולחים ובודקים שבוצע. כשהפקודה מתבצעת מופיע אישור ביצוע, והעסקה נסלקת ביום העסקים הבא. מכאן נשאר לעקוב אחרי דיבידנדים ולשמור את הדוחות לצורכי מס.

ברוקר ישראלי או ברוקר זר?

אפשר לקנות מניות בארה״ב מישראל בשתי דרכים: דרך חשבון בבית השקעות או בבנק בישראל, או ישירות אצל ברוקר זר. בחשבון בישראל, הגוף הישראלי מבצע את הקנייה בשבילכם דרך ברוקר בחו״ל שהוא עובד איתו. המניה עצמה זהה בשני המקרים. מה שמשתנה הוא הדרך: איך מעבירים כסף, מי מנכה מס ומול מי אתם עומדים אם יש בעיה.

ועוד דבר על ברוקר זר: אם הוא ברוקר אמריקאי שחבר ב-SIPC, תאגיד ההגנה על המשקיעים בארה״ב, הלקוחות מוגנים במקרה שהברוקר עצמו קורס: עד 500,000 דולר, מתוכם עד 250,000 דולר במזומן, גם כשהלקוח אינו אמריקאי. ההגנה לא מכסה ירידה בערך המניות. ברוקר שרשום מחוץ לארה״ב כפוף לכללים של המדינה שלו.

בפועל, הבחירה תלויה בעיקר בכמה אתם מוכנים לטפל בעצמכם: חשבון בישראל חוסך דיווח למס והעברות לחו״ל, וברוקר זר לפעמים זול יותר בעמלות. לפני שבוחרים, עברו על 10 הדברים שבודקים בחשבון מסחר.

פתיחת חשבון וטופס W-8BEN

מעבר לתעודה מזהה ולפרטי בנק, בפתיחת החשבון שואלים בדרך כלל באיזו מדינה אתם תושבי מס והאם אתם אזרחים אמריקאים. כאן נכנס לתמונה טופס W-8BEN.

מה הטופס עושה

W-8BEN הוא טופס של רשות המסים האמריקאית (IRS), שבו אדם פרטי מצהיר שאינו אמריקאי לצורכי מס ומציין באיזו מדינה הוא תושב. נכון לאוקטובר 2026, הגרסה הנוכחית שלו היא מאוקטובר 2021. את הטופס לא שולחים ל-IRS אלא מוסרים לגוף שביקש אותו, בדרך כלל הברוקר, והוא משתמש בו כדי לנכות את המס הנכון.

• בלי הטופס: לפי הוראות ה-IRS, הגוף המנכה עלול להיות חייב לנכות 30% מדיבידנדים מארה״ב.
• עם הטופס, לתושבי ישראל: לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב, המס האמריקאי על דיבידנד שמקבל תושב ישראל מוגבל ל-25%.
• תוקף: עד היום האחרון של השנה הקלנדרית השלישית אחרי שנת החתימה. טופס שנחתם באוקטובר 2026 תקף עד 31 בדצמבר 2029, אלא אם חל שינוי שהופך פרט בטופס ללא נכון, למשל מעבר למדינה אחרת.
• אזרחים אמריקאים: לא ממלאים W-8BEN, גם אם הם גרים בישראל. הם ממלאים W-9, וחלים עליהם כללי מס אחרים לגמרי.

אצל ברוקר זר ובחשבון בישראל

ברוקר זר יבקש מכם למלא את הטופס בעצמכם: שם, אזרחות, כתובת קבועה ומספר זיהוי מס, ובחלק של האמנה מציינים את ישראל כמדינת התושבות. בחשבון בישראל, שאלו בתהליך הפתיחה אם נדרש W-8BEN או הצהרה אחרת, ומה שיעור הניכוי שיחול על דיבידנדים מארה״ב.

הפקדה בשקלים והמרה לדולרים

הכסף יוצא מחשבון הבנק בשקלים, אבל מניה אמריקאית נקנית בדולרים. קל לפספס את עלות ההמרה, כי היא לא מופיעה בשורת ״עמלת קנייה״.

ממה מורכבת עלות ההמרה

• עמלת המרה: אחוז מהסכום, או סכום קבוע לכל דולר.
• מרווח: ההפרש בין השער שאתם מקבלים לבין השער בשוק באותו רגע. הוא לא תמיד מופיע כשורה נפרדת, אבל הוא חלק מהמחיר.

דוגמה לחישוב: המרה של 10,000 דולר בעמלה של 0.1% עולה 10 דולר, ועוד המרווח. בגוף שגובה 2 אגורות לכל דולר, אותה המרה עולה 200 ₪. כששואלים כמה עולה ההמרה, מבקשים את שני הרכיבים.

להשאיר דולרים או להמיר בחזרה

כשמוכרים מניה אמריקאית, התמורה מגיעה בדולרים, וגם דיבידנדים משולמים בדולרים. מי שמתכנן לקנות שוב בארה״ב יכול להשאיר אותם בחשבון ולחסוך המרה הלוך וחזור, שעולה כסף בכל כיוון. בדקו גם אם משולמת ריבית על יתרה בדולרים. בתעריפון המלא של אקסלנס, למשל, נכון לאוקטובר 2026, כתוב שלקוח אינו זכאי לריבית על יתרת זכות במטבע שאינו שקל, אלא אם הוסכם אחרת בכתב.

החשיפה לשער הדולר

מי שמחזיק מניה אמריקאית חשוף גם לשער הדולר. אם המניה לא זזה בדולרים אבל הדולר נחלש מול השקל, השווי בשקלים יורד, ולהפך. התנודה הזאת מצטרפת לתנודה של המניה עצמה.

שעות המסחר בארה״ב בשעון ישראל

הבורסות בניו יורק, נאסד״ק ו-NYSE, פתוחות למסחר רגיל בימים שני עד שישי, מ-9:30 עד 16:00 שעון ניו יורק. ברוב השנה ההפרש בין ישראל לניו יורק הוא 7 שעות, כלומר מסחר מ-16:30 עד 23:00 שעון ישראל. בכמה שבועות בשנה ההפרש הוא 6 שעות, ואנחנו קוראים להם כאן ״שבועות הפער״.

שלושה דברים על המסחר המוקדם והמאוחר:

• לא כל ברוקר מאפשר אותו, ואצל חלק מהברוקרים השעות מצומצמות יותר.
• יש בו פחות קונים ומוכרים, ולכן המחירים קופצים יותר והפער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה יכול להיות רחב יותר.
• יש ברוקרים שמקבלים בשעות האלה רק פקודות לימיט.

השבועות שבהם המסחר נפתח ב-15:30

ישראל וארה״ב עוברות לשעון קיץ ובחזרה בתאריכים שונים. בארה״ב שעון הקיץ מתחיל ביום ראשון השני של מרץ ונגמר ביום ראשון הראשון של נובמבר. בישראל הוא מתחיל ביום שישי שלפני יום ראשון האחרון של מרץ ונגמר ביום ראשון האחרון של אוקטובר. בין המעברים ההפרש הוא 6 שעות, והמסחר הרגיל מתקיים מ-15:30 עד 22:00 שעון ישראל.

חגים וימים מקוצרים

הבורסות בארה״ב עובדות לפי לוח החגים האמריקאי: הן פתוחות בחגים ישראליים וסגורות בחגים אמריקאיים. ביום שישי המסחר הרגיל נמשך עד 23:00 שעון ישראל (22:00 בשבועות הפער), כלומר אחרי כניסת השבת.

מסחר כמעט מסביב לשעון בנאסד״ק

רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) אישרה ב-10 באפריל 2026 לנאסד״ק להאריך את המסחר ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. נכון לאוקטובר 2026, נאסד״ק מתכננת לפתוח ב-6 בדצמבר 2026 מסחר לילי מ-21:00 עד 4:00 שעון ניו יורק, כלומר מ-4:00 עד 11:00 בבוקר שעון ישראל בחורף. לפי אישור ה-SEC, במסחר הלילי יתקבלו רק פקודות לימיט. האפשרות לסחור בשעות האלה תלויה בברוקר שלכם.

סוגי פקודות: מרקט, לימיט וסטופ

פקודה היא ההוראה שאתם שולחים לברוקר: מה לקנות או למכור, כמה, ובאיזה מחיר. ארבעת הסוגים הנפוצים:

איך זה נראה עם מניה לדוגמה

נניח שמניה כלשהי נסחרת סביב 100 דולר. פקודת מרקט לקנייה של 10 מניות תתבצע מיד, במחיר קרוב ל-100 דולר אבל לא בהכרח 100 בדיוק. פקודת לימיט ב-98 דולר תתבצע רק אם המחיר יירד ל-98 דולר או פחות, ואולי לא תתבצע בכלל.

ואם כבר יש לכם מניות כאלה ושלחתם סטופ למכירה ב-90 דולר: כשהמחיר מגיע ל-90 דולר, נשלחת פקודת מרקט. אם המניה נפתחת בבוקר ב-85 דולר, למשל אחרי דוח או חדשות, המכירה תתבצע בסביבות 85 דולר ולא ב-90.

לכמה זמן הפקודה בתוקף

פקודת יום פוקעת בסוף יום המסחר אם לא בוצעה. פקודה ״עד ביטול״ (GTC) נשארת פתוחה עד שהיא מתבצעת או עד שאתם מבטלים אותה. לא כל ברוקר מציע את כל סוגי הפקודות, ולכן בדקו מה יש במערכת המסחר שלכם.

שברי מניות: לקנות חלק ממניה

שבר מניה הוא בעלות על פחות ממניה שלמה. למשל, ב-100 דולר אפשר לקנות עשירית ממניה שמחירה 1,000 דולר, וכך להשקיע סכום קבוע גם במניות יקרות.

לא כל ברוקר מציע שברי מניות, ויש כאלה שמציעים אותם רק בחלק מהמניות ותעודות הסל. לפי מדריך של אקסלנס מפברואר 2026, מסחר בשברי מניות למשקיעים ישראלים אפשרי בשלב זה רק בבורסות זרות, והיא מציעה אותו ללקוחות שלה.

לפי FINRA, הגוף שמפקח על הברוקרים בארה״ב, יש לשברי מניות כמה מגבלות:

• בשלב זה אי אפשר להעביר שבר מניה לברוקר אחר. צריך למכור אותו קודם, וזה עלול לגרור מס ועמלות.
• לרוב אי אפשר לסחור בשברים מחוץ לשעות המסחר הרגילות.
• יש ברוקרים שמבצעים את הפקודות מיד, ויש שמאגדים פקודות של כמה לקוחות ומבצעים אותן יחד כמניות שלמות. השיטה משפיעה על המחיר שתקבלו.
• ייתכן שלא תהיה לכם זכות הצבעה באסיפת בעלי המניות.

אילו עמלות לבדוק לפני הקנייה הראשונה

בקנייה של מניה אמריקאית יש כמה שכבות של עלות, ורק חלק מהן מופיע ליד כפתור הקנייה.

למה עמלת המינימום חשובה

עמלה של סנט אחד למניה נשמעת זניחה, אבל בעסקאות קטנות משלמים את המינימום. נניח סנט אחד למניה עם מינימום של 5 דולר: קנייה של 10 מניות במחיר 100 דולר, כלומר 1,000 דולר, עולה 5 דולר, שהם 0.5% מהעסקה, ועוד 5 דולר במכירה. קנייה של 100 מניות כאלה, ב-10,000 דולר, עולה גם היא 5 דולר, כלומר 0.05% בלבד.

דוגמה: עמלות אקסלנס טרייד על מניות בארה״ב

אנחנו מקבלים עמלת הפניה מאקסלנס טרייד (איך עובד מבצע חבר מביא חבר), ולכן אנחנו מביאים כאן גם את המחיר המרבי שבתעריפון שלה, ולא רק את המחיר שהיא מפרסמת. הנתונים נבדקו ב-26 באוקטובר 2026:

• עמלה על נייר ערך בארה״ב: בעמוד ההטבה של אקסלנס מתפרסמת עמלה של סנט אחד למניה, מינימום 5 דולר לעסקה, כולל הוצאות צד ג׳ וברוקר. לצידה מופיע המשפט ״עלות מינימלית לנייר הערך הינה 10 דולר״, שלא מוסבר שם. בתעריפון המלא המחיר המרבי תלוי במערכת המסחר: 3 סנט למניה עם מינימום 8 דולר, או 11 דולר קבוע לעסקה, או 0.3% ועוד עמלת ברוקר, עד 2% משווי העסקה.
• המרה לדולרים: במאמר באתר אקסלנס מיולי 2025 כתוב שהעלות היא 2 אגורות לדולר. בתעריפון המלא מופיעה עמלת חליפין מרבית של 0.1%, שלא כוללת מרווח שנקבע בהסכם מול הלקוח.

לפי התעריפון המלא, חבר הבורסה רשאי לגבות פחות מהסכומים שבו, ובעמוד ההטבה מצוין שהעמלות עשויות להשתנות. המחיר שיחול עליכם מופיע בהסכם פתיחת החשבון. רשימת העלויות המלאה, כולל דמי טיפול ודמי משמרת, נמצאת במדריך לבחירת חשבון מסחר.

סליקה: מתי העסקה סופית

מאז מאי 2024 עסקאות במניות בארה״ב נסלקות ביום העסקים שאחרי יום העסקה. השיטה נקראת T+1: T הוא יום העסקה, ו-1 הוא יום עסקים אחד אחריו. ביום הסליקה המניות עוברות סופית לקונה, והכסף עובר למוכר.

בפועל זה חשוב כשמוכרים ורוצים להעביר את הכסף לבנק: צריך לחכות לסליקה, ולפעמים גם להמרה לשקלים ולהעברה עצמה.

דיבידנדים ממניות אמריקאיות

• באיזה מטבע: בדולרים, ישירות לחשבון, אחרי ניכוי מס במקור בארה״ב.
• כמה מנכים בארה״ב: לפי פרסום 515 של ה-IRS, רוב סוגי ההכנסה מארה״ב של תושבי חוץ חייבים במס של 30%, אלא אם אמנת מס קובעת שיעור נמוך יותר. תושבי ישראל שמסרו W-8BEN מקבלים ניכוי לפי האמנה, עד 25%.
• ומה בישראל: לפי האמנה, ישראל מזכה תושב ישראל במס ששולם בארה״ב כנגד המס בישראל. איך זה מתחשבן מוסבר במדריך המס.
• מי מקבל את הדיבידנד: בשיטת T+1, יום האקס (ex-date) של מניות חל באותו יום כמו היום הקובע (record date), למעט מקרים מיוחדים. מיום האקס המניה נסחרת ״בלי דיבידנד״, ולכן מי שקונה אותה ביום הזה או אחריו לא יקבל את הדיבידנד הקרוב.

מס על מניות אמריקאיות: מה לדעת מראש

למיסוי יש מדריך נפרד ומפורט. אלה הנקודות שחשוב להכיר כבר לפני הקנייה הראשונה:

• רווח ממכירת מניות: לפי האמנה, תושב ישראל פטור בדרך כלל ממס אמריקאי על רווח ממכירת מניות. יש חריגים, למשל מי ששהה בארה״ב 183 יום או יותר באותה שנה. בישראל, לפי טופסי הדוח השנתי לשנת המס 2025, שיעור המס ליחיד על רווח הון ריאלי מניירות ערך הוא 25%, ו-30% לבעל מניות מהותי. על הכנסה גבוהה מתווסף מס יסף, שמוסבר במדריך המס.
• מי מנכה: בית השקעות או בנק בישראל מנכה בדרך כלל את המס במקור ושולח בסוף השנה טופס 867. ברוקר זר לא מנכה מס ישראלי, ומי שמכר דרכו מדווח על העסקאות בדוח השנתי, בנספח ג1 (טופס 1325). לפי הוראות רשות המסים, יש עסקאות כאלה שמחייבות גם דיווח ותשלום מקדמה כל חצי שנה.
• מס עיזבון אמריקאי: מניות של חברות אמריקאיות נחשבות נכס בארה״ב לעניין מס העיזבון האמריקאי, גם כשהן רשומות על שם גוף מתווך. כשבעיזבון של מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב יש נכסים בארה״ב בשווי של יותר מ-60,000 דולר, צריך להגיש דוח עיזבון ל-IRS.

7 טעויות נפוצות בקנייה הראשונה

1. פקודת מרקט מיד אחרי הפתיחה. בדקות הראשונות המחירים יכולים לזוז מהר. בפקודת לימיט אתם קובעים את המחיר מראש.
2. עסקאות קטנות מול עמלת מינימום. כשקונים בסכומים קטנים, המינימום הופך לאחוז גבוה מהעסקה.
3. המרה הלוך וחזור. כל המרה עולה עמלה ומרווח, כך שמי שממיר לשקלים ובחזרה לדולרים משלם פעמיים.
4. סימול דומה, חברה אחרת. לפני השליחה בודקים את השם המלא של החברה ואת הבורסה, לא רק את הסימול.
5. לשכוח את שבועות הפער. בשבועות האלה המסחר נפתח כבר ב-15:30, ומי שמגיע ב-16:30 מפספס את השעה הראשונה.
6. לחשוב שסטופ הוא ביטוח. אם המניה נפתחת מתחת למחיר הסטופ, המכירה תתבצע במחיר השוק, שעלול להיות נמוך בהרבה.
7. לשים הכל על מניה אחת. מניה בודדת יכולה לרדת חזק, גם של חברה גדולה. מי שרוצה לפזר את הסיכון יכול לבחור בתעודת סל שמחזיקה עשרות או מאות חברות. הסבר במדריך לתעודות סל.

מונחים כמו ״מרווח״, ״לימיט״ או ״תעודת סל״ מוסברים במילון המונחים, ואיך בונים חשיפה לתחום הבינה המלאכותית מוסבר במדריך למתחילים. את 15 מניות ה-AI המרכזיות והתפקיד של כל אחת ריכזנו בעמוד הבית.

שאלות נפוצות על קניית מניות אמריקאיות מישראל