מה זה תעודת סל (ETF) ואיך היא עובדת: מדריך למתחילים

מה זה תעודת סל? תעודת סל (ETF, קיצור של Exchange-Traded Fund) היא קרן השקעות שהיחידות שלה נסחרות בבורסה, וקונים ומוכרים אותן כמו מניה. רוב תעודות הסל עוקבות אחרי מדד, כך שבקנייה של יחידה אחת אתם מקבלים חלק קטן בתיק שמחזיק את המניות או את איגרות החוב שבמדד.

תעודת סל על מדד S&P 500, למשל, מחזיקה מניות של החברות שבמדד, בערך באותם משקלים. במקום לקנות מניות של כ-500 חברות, קונים יחידה אחת או כמה יחידות של הקרן.

בישראל המונח הרשמי הוא ״קרן סל״, ולמה יש שני שמות נסביר בהמשך. במדריך הזה תעודת סל היא ETF באופן כללי, וקרן סל היא קרן שנסחרת בבורסה בתל אביב. מונחים נוספים מוסברים במילון המונחים בהשקעות.

איך עובדת תעודת סל: מדד, תיק ויחידות

בתעודת סל מחקה, מנהל הקרן קונה את ניירות הערך שבמדד, והבעלות על התיק מחולקת ליחידות שנסחרות בבורסה. לפי רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), כל יחידה מייצגת בעלות יחסית בתיק של הקרן ובהכנסות שהוא מייצר.

שווי נכסי ליחידה (NAV)

בכל יום עסקים הקרן מחשבת את השווי הנכסי של יחידה (NAV): שווי כל הנכסים, פחות ההתחייבויות, חלקי מספר היחידות. דוגמה במספרים עגולים: קרן שמחזיקה מניות בשווי 10 מיליון דולר, בלי התחייבויות, הנפיקה 100,000 יחידות. השווי הנכסי של כל יחידה הוא 100 דולר.

איך הקרן עוקבת אחרי המדד

מנהל של קרן מחקה לא בוחר מניות לפי שיקול דעת, אלא מנסה להשיג את תוצאות המדד. דוגמה: IVV של iShares, תעודת סל על S&P 500, לפי התשקיף המקוצר שלה מיולי 2026:

• המדד: המשקל של כל חברה נקבע לפי שווי השוק של המניות הזמינות למסחר, ולכן לחברות הגדולות יש משקל גבוה יותר.
• השיטה: ״דגימה מייצגת״. הקרן לא חייבת להחזיק כל מניה שבמדד, אלא תיק שהמאפיינים שלו דומים למדד, ובתנאים רגילים לפחות 80% מהנכסים שלה מושקעים במניות המדד.

IVV מנסה להשיג את תוצאות המדד לפני דמי ניהול והוצאות, ולכן התשואה שלה לא תהיה זהה בדיוק לתשואת המדד. לפער הזה קוראים ״סטיית עקיבה״ (tracking error).

למה המחיר בבורסה נשאר קרוב לשווי הנכסים

המחיר בבורסה משתנה לאורך יום המסחר, לפי מחירי הנכסים שבקרן ולפי הביקוש ליחידות, והשווי הנכסי מחושב פעם ביום. מה שמונע מהשניים להתרחק זה מזה הוא מנגנון היצירה והפדיון.

משתתפים מורשים: יצירה ופדיון של יחידות

לפי ה-SEC, מנהל תעודת סל חותם על הסכמים עם גופים שנקראים ״משתתפים מורשים״ (Authorized Participants), בדרך כלל ברוקרים גדולים. בדרך כלל רק הם קונים ופודים יחידות ישירות מהקרן, ורק בחבילות גדולות שנקראות ״יחידות יצירה״, למשל 50,000 יחידות.

• יצירה: המשתתף המורשה מוסר לקרן סל של ניירות ערך ומזומן, שבדרך כלל משקף את התיק שלה, ומקבל בתמורה יחידות חדשות. את היחידות האלה הוא יכול למכור בבורסה.
• פדיון: התהליך ההפוך. הוא קונה בבורסה חבילה גדולה של יחידות, מוסר אותן לקרן ומקבל סל מוגדר של ניירות ערך, או את שוויו במזומן.

איך זה שומר על המחיר

המשתתף המורשה יכול לפעול גם מול הקרן, לפי השווי הנכסי, וגם בבורסה, לפי מחיר השוק. כשיש ביניהם פער הוא יכול להרוויח ממנו, ולפי ה-SEC, התוצאה הצפויה היא שמחיר השוק חוזר לסביבת השווי הנכסי:

• המחיר גבוה מהשווי (פרמיה): משתלם לו לקנות את המניות, ליצור מהן יחידות חדשות ולמכור אותן בבורסה. ההיצע הנוסף מוריד את המחיר.
• המחיר נמוך מהשווי (דיסקאונט): משתלם לו לקנות יחידות בבורסה ולפדות אותן מול הקרן תמורת המניות. הקניות מעלות את המחיר.

הפער לא נעלם לגמרי, והוא משתנה מיום ליום ומקרן לקרן. ב-26.10.2026, לפי דפי iShares, IVV נסחרה בפרמיה של 0.02%, ו-SOXX, תעודת סל על שבבים, בדיסקאונט של 0.08%. והמנגנון תלוי במשתתפים המורשים: לפי התשקיף של IVV, הם לא מחויבים ליצור או לפדות יחידות, ואם הם מפסיקים, גדל הסיכוי לפרמיה או לדיסקאונט.

ובקרן סל בתל אביב: עושה שוק

בקרנות סל ישראליות את התפקיד הזה ממלא ״עושה שוק״. לפי רשות ניירות ערך, קרן סל היא קרן סגורה שנסחרת בבורסה, ועושה השוק מציג לאורך היום מחירי קנייה ומכירה שאמורים לשקף, ככל האפשר, את שווי הנכסים בקרן. לפי התשקיף של קרן סל של MTF על מדד שבבים אמריקאי (יולי 2024), עושה השוק גם מזמין ופודה יחידות מול מנהל הקרן, תמורת מניות שבמדד ומזומן. ובכל זאת, לפי אותו תשקיף, ככל הנראה היחידות ייסחרו במחיר שאינו זהה לשווי היחידה.

מה אתם מחזיקים בפועל

כשאתם קונים יחידה בתעודת סל, המניות לא נרשמות על שמכם. אתם מחזיקים חלק בקרן, והקרן מחזיקה את הנכסים. ב-CSPX, קרן אירית על S&P 500, הנכסים מוחזקים לפי דף הקרן אצל גוף משמורת, סניף דבלין של The Bank of New York Mellon SA/NV. תעודת סל אמריקאית רשומה כחברת השקעות ב-SEC. לפי הרשות, הרישום מחייב אותה בגילוי שוטף למשקיעים, ומגביל את החוב שלה ואת ההשקעות שלה בנכסים שקשה למכור.

מה שנראה כמו תעודת סל, אבל אינו קרן

לפי FINRA, תעודת חוב סחירה (ETN) לא מחזיקה נכסים ואינה קרן: זו איגרת חוב לא מובטחת, שמנפיק בדרך כלל בנק או מוסד פיננסי אחר. ולפי ה-SEC, מוצרים נסחרים שמשקיעים בעיקר בסחורות או במטבעות אינם רשומים כחברות השקעה, ולכן אין להם אותן הגנות. אם בשם או בתשקיף מופיעים ETN, ETP או Notes, בודקים מה בדיוק קונים.

כמה עולה תעודת סל

בתעודת סל יש עלויות שגובה הקרן ועלויות שגובה בית ההשקעות, וחלק מהן לא תראו כחיוב נפרד בחשבון.

דמי ניהול: דוגמה במספרים

לפי ה-SEC, שיעור ההוצאות הוא האחוז מנכסי הקרן שמשמש בכל שנה לתשלום ההוצאות שלה, והוא מופיע בתשקיף. לא תקבלו על זה חיוב נפרד: העלות יורדת מנכסי הקרן ומשתקפת בשווי היחידה. על החזקה של 10,000 דולר, לפי דמי הניהול באוקטובר 2026, IVV עולה כ-3 דולר בשנה, ו-ARTY כ-47 דולר, יותר מפי 15.

כמה ההבדל מצטבר לאורך שנים, יחד עם עמלות ודמי טיפול, אפשר לחשב במחשבון דמי הניהול והעמלות.

המרווח: העלות שלא רואים

לכל נייר שנסחר בבורסה יש שני מחירים: ההצעה הגבוהה ביותר לקנייה (bid) וההצעה הנמוכה ביותר למכירה (ask). ההפרש ביניהם הוא המרווח. בדוגמה של ה-SEC, המחירים הם 59.50 ו-60 דולר. מי שקונה 200 יחידות ב-60 דולר ומוכר אותן מיד ב-59.50 דולר מפסיד 100 דולר, אף שהמחיר לא זז.

לפי ה-SEC, בתעודות נזילות יותר, עם מחזור מסחר גבוה יותר, המרווח בדרך כלל צר יותר.

ועוד עלות שקל לשכוח: בתיק קטן, דמי טיפול קבועים עלולים לעלות יותר מדמי הניהול של הקרן. איך משווים, ריכזנו בהשוואת העמלות ודמי הטיפול.

תעודת סל, קרן נאמנות וקרן סל ישראלית: מה ההבדל

שלושתן קרנות שמחזיקות סל של ניירות ערך, וכולן יכולות לעקוב אחרי אותו מדד. ההבדל העיקרי הוא בדרך שבה קונים ומוכרים. ״קרן נאמנות״ כאן היא קרן שלא נסחרת בבורסה, כמו קרן מחקה ישראלית.

ההשוואה המלאה בין תעודת סל אמריקאית, תעודת סל אירית, קרן סל וקרן מחקה, כולל דמי ניהול, דיבידנד ומס, נמצאת במדריך תעודת סל זרה או קרן סל ישראלית.

תעודת סל או קרן סל: למה יש שני שמות

עד אוקטובר 2018, ״תעודות סל״ בישראל היו תעודות התחייבות שעקבו אחרי מדד, ולא קרנות. לפי רשות ניירות ערך, ברפורמה שנכנסה אז לתוקף הן הפכו לקרנות נאמנות, ורובן לקרנות סל. מאז רק מנהל קרן שקיבל אישור מהרשות רשאי לנהל קרן סל, ולכל קרן יש נאמן שמפקח על מנהל הקרן לטובת המשקיעים. השם ״תעודת סל״ נשאר בשפת היום־יום.

סוגי תעודות סל

לפי FINRA, הרוב הגדול של המוצרים הנסחרים בנוי לעקוב אחרי מדד, ותעודות סל רבות על מניות מתמקדות בענף אחד. לפי ה-SEC יש גם תעודות סל בניהול אקטיבי, שבהן המנהל קונה ומוכר בלי להיצמד למדד. אלה חמישה סוגים נפוצים, עם דוגמה לכל אחד:

השם לא מספר הכול: לפי ה-SEC, תעודות עם מדדים שנראים דומים יכולות להיות שונות מאוד, למשל גרסה של S&P 500 שבה לכל החברות משקל שווה. ראו גם את המדריך לתעודות סל על שבבים ואת ההשוואה בין S&P 500 לנאסד״ק 100, שמראה כמה שונים יכולים להיות שני מדדים של מניות אמריקאיות גדולות.

תעודות ממונפות והפוכות: איפוס יומי

תעודה ממונפת מנסה להשיג פי 2 או פי 3 מהתשואה היומית של המדד, ותעודה הפוכה (inverse) מנסה להשיג את ההפך מהתשואה היומית. לפי ה-SEC ו-FINRA, רוב התעודות האלה ״מתאפסות״ כל יום: הן בנויות לעמוד ביעד ליום אחד, ולאורך זמן התוצאה יכולה להיות שונה מאוד מהמכפיל שבשם, במיוחד בשוק תנודתי. הדוגמה של ה-SEC:

בכל אחד מהימים התעודה עשתה בדיוק את מה שהיא אמורה לעשות, ובכל זאת אחרי יומיים היא הפסידה פי 4 מהמדד, ולא פי 2. גם בדף של TQQQ כתוב שבהחזקה של יותר מיום, ההבדלים מהיעד היומי עשויים להיות משמעותיים.

יתרונות וחסרונות של תעודת סל

היתרונות והחסרונות העיקריים, לפי הרגולטורים בארה״ב ובישראל:

האם תעודת סל מחלקת דיבידנד? צוברת או מחלקת

כשהחברות שהקרן מחזיקה מחלקות דיבידנד, יש לקרן שתי דרכים לטפל בו:

• מחלקת (Distributing): הקרן מעבירה את הדיבידנדים למחזיקים, והכסף מגיע לחשבון שלכם. IVV מחלקת פעם ברבעון, ו-AGG, תעודת האג״ח, פעם בחודש.
• צוברת (Accumulating): הקרן משקיעה את הדיבידנדים מחדש, ושווי היחידה עולה בהתאם. CSPX מוגדרת בדף שלה כצוברת. בקרן הסל של MTF על S&P 500, באתר הבורסה, מדיניות התשלומים היא ״לא מתחייבת לחלק תשלומים״.

ההבדל חשוב בעיקר למס. לפי רשות המסים, דיבידנד חייב בישראל במס של 25%, או 30% לבעל מניות מהותי. מדיבידנד של תעודת סל אמריקאית מנוכים בארה״ב 25% לפי אמנת המס, אם מסרתם טופס W-8BEN, וישראל מזכה אתכם במס הזה, כך שבדרך כלל אין מה להשלים. בקרן צוברת לא מגיע אליכם דיבידנד, והעלייה בשווי היחידה נכללת ברווח ההון כשאתם מוכרים.

איפה הקרן רשומה, ולמה זה משנה לכם

אותו מדד יכול להגיע בקרן אמריקאית, כמו IVV, או בקרן שרשומה באירופה, כמו CSPX האירית. למקום הרישום יש שתי השלכות עיקריות על משקיע מישראל:

• המס על דיבידנדים אמריקאיים: לפי טבלת האמנות של רשות המסים האמריקאית (IRS), שיעור האמנה על דיבידנד מחברה אמריקאית הוא 25% לתושב ישראל ו-15% לתושב אירלנד. בקרן אירית, המס על הדיבידנדים האמריקאיים יורד בתוך הקרן, לפני שהם מושקעים מחדש או מחולקים.
• מס עיזבון אמריקאי: לפי ה-IRS, כשבעיזבון של מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב יש נכסים אמריקאיים, כמו מניות של תאגידים אמריקאיים, בשווי של יותר מ-60,000 דולר, צריך להגיש דוח עיזבון. מניות של תאגיד זר הן, לפי ההוראות לטופס 706-NA, נכס מחוץ לארה״ב.

השיעורים, הזיכויים ומה זה אומר בפועל מוסברים בפרק על מס העיזבון במדריך המס על מניות אמריקאיות.

איך קונים תעודת סל מישראל, צעד אחר צעד

1. פותחים חשבון מסחר. כל חשבון מסחר ישראלי עם גישה לבורסות בארה״ב מתאים, וגם ברוקר זר. בית השקעות ישראלי מנכה את מס רווחי ההון במקור. אם המס לא נוכה, לפי רשות המסים מגישים דוח שנתי, ומדווחים ומשלמים מקדמה עד 31 ביולי ועד 31 בינואר.
2. ממלאים W-8BEN. בתעודת סל אמריקאית, הטופס מאפשר לנכות מהדיבידנד את שיעור האמנה, 25% לתושב ישראל.
3. מעבירים כסף, וממירים אם צריך. תעודה אמריקאית נקנית בדולרים. קרן סל ישראלית נקנית בשקלים, וכך גם קרן אירית שרשומה גם בתל אביב, כמו CSPX (מספר נייר 1159250: היחידות נקובות בדולר, והשער מוצג באגורות).
4. מאתרים את התעודה המדויקת. בארה״ב לפי הסימול, ובתל אביב לפי מספר הנייר. בודקים את השם המלא, את המנפיק ואת הבורסה.
5. שולחים פקודה בשעות המסחר. המסחר הרגיל ב-NYSE Arca מתקיים מ-9:30 עד 16:00 שעון ניו יורק, כלומר 16:30–23:00 שעון ישראל ברוב השנה, ו-15:30–22:00 בכמה שבועות במרץ ובשבוע אחד בסתיו. בשעון המסחר החי רואים אם השוק פתוח עכשיו. בפקודת לימיט קובעים את המחיר המרבי, וכך לא משלמים יותר ממה שתכננתם גם כשהמרווח רחב.
6. שומרים את הדוחות. כשמוכרים ברווח, משלמים בישראל מס של 25% על הרווח הריאלי, או 30% לבעל מניות מהותי.

הפירוט המלא, כולל סוגי פקודות ושברי יחידות, נמצא במדריך לקניית מניות אמריקאיות מישראל. קרנות סל בתל אביב נסחרות בימים שני עד שישי, והשעות מופיעות בשעון המסחר של הבורסה בתל אביב.

מה בודקים לפני שקונים: איך קוראים דף של תעודת סל

לפי ה-SEC, באתר של תעודת סל אמריקאית מוצאים בין היתר את השווי הנכסי, את הפרמיה או הדיסקאונט, את ההחזקות ואת המרווח החציוני, נכון לסגירת יום המסחר הקודם. כך זה נראה בדפים של שתי קרנות של iShares על אותו מדד, אמריקאית (IVV) ואירית (CSPX):

ובדף של קרן סל באתר הבורסה

לקרן סל ישראלית יש דף באתר הבורסה בתל אביב, עם שדות אחרים. בדף של MTF סל (4D) S&P 500, מספר נייר 1150333, מופיעים למשל, נכון ל-26.10.2026:

• שלושה רכיבי עלות: דמי ניהול של 0.25%, דמי ניהול משתנים של עד 0.3% ודמי נאמנות של 0.03%. בקרן ישראלית מסתכלים על שלושתם יחד.
• נכס ייחוס: S&P 500 - NTR, ולצידו ״דולר ארה״ב 100%״, כלומר הקרן חשופה גם לשער הדולר.
• פרופיל חשיפה: 4D, כלומר עד 120% מנכסי הקרן במניות ועד 120% במט״ח. הסימון הוא תקרה.

מה פירוש דמי ניהול משתנים, ואיך מבדילים בין קרן חשופה לדולר לקרן מנוטרלת (4A), מוסבר במדריך לתעודות סל ולקרנות סל על AI ושבבים.

שאלות נפוצות על תעודות סל