מחשבון עצמאות כלכלית (FIRE)

החישוב בכסף של היום: הסכום הדרוש הוא ההוצאה השנתית (פחות הכנסות אחרות) חלקי שיעור המשיכה. הצבירה מחושבת בתשואה הריאלית שהזנתם, עם הפקדה בתחילת כל חודש. המחשבון לא כולל מס, דמי ניהול ועמלות.

הסכום שצריך לצבור כדי לפרוש הוא ההוצאה השנתית שהתיק צריך לממן, חלקי שיעור המשיכה. לפי כלל ה-4% זה פי 25 מההוצאה השנתית: מי שמוציא 12,000 ₪ בחודש צריך לצבור 3,600,000 ₪ בכסף של היום, והמחשבון למעלה מראה גם בכמה שנים תגיעו לשם בקצב החיסכון שלכם.

מה זה FIRE: עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת

FIRE הם ראשי התיבות של Financial Independence, Retire Early: עצמאות כלכלית ופרישה מוקדמת. עצמאות כלכלית פירושה שהכסף שצברתם מממן את ההוצאות שלכם בלי משכורת, כך שהעבודה הופכת לבחירה. פרישה מוקדמת פירושה להגיע לשם לפני גיל הפרישה הרשמי, שבישראל הוא 67 לגברים, ואצל נשים עולה בהדרגה עד 65.

לא כל מי שמגיע לעצמאות כלכלית מפסיק לעבוד, אבל כולם צריכים לענות על שתי שאלות: כמה כסף צריך, ותוך כמה זמן אפשר לצבור אותו. המחשבון עונה על שתיהן.

כמה כסף צריך: ההוצאה השנתית חלקי שיעור המשיכה

שיעור המשיכה הוא האחוז מהתיק שמושכים בשנה הראשונה של הפרישה. מכאן הנוסחה: הסכום הדרוש = ההוצאה השנתית ÷ שיעור המשיכה. בשיעור של 4% מחלקים ב-0.04, כלומר מכפילים פי 25. בשיעור של 3.5% מכפילים בערך פי 28.6, ובשיעור של 3% בערך פי 33.3.

בברירת המחדל של המחשבון, הוצאה של 12,000 ₪ בחודש היא 144,000 ₪ בשנה. חלקי 4%, יוצא 3,600,000 ₪. משיכה של 4% בשנה מהסכום הזה היא בדיוק 12,000 ₪ בחודש.

הכנסה אחרת מקטינה את היעד. אם יש לכם שכר דירה של 3,000 ₪ בחודש, התיק צריך לממן רק 9,000 ₪, והיעד יורד ל-2,700,000 ₪.

תוך כמה זמן תגיעו ליעד

המחשבון מתחיל מהסכום שכבר חסכתם, מוסיף את החיסכון החודשי בתחילת כל חודש, ומצמיח את הכול בתשואה הריאלית שהזנתם עד שהיתרה עוברת את היעד. בברירת המחדל, 250,000 ₪ וחיסכון של 6,000 ₪ בחודש בתשואה ריאלית של 4% מגיעים ל-3,600,000 ₪ בעוד 24 שנים ו-5 חודשים, כלומר בגיל 59 למי שמתחיל בגיל 35. 2,008,000 ₪ מזה הם כסף שהפקדתם, והשאר תשואה מצטברת.

• החיסכון החודשי. 8,000 ₪ בחודש מקצרים את הדרך ל-20 שנים ו-7 חודשים, ו-4,000 ₪ מאריכים אותה ל-30 שנים ו-3 חודשים.
• התשואה הריאלית. ב-5% בשנה מגיעים בעוד 22 שנים וחודשיים, וב-3% בעוד 27 שנים ו-5 חודשים.
• ההוצאה משפיעה פעמיים. מי שמוריד אותה ל-10,000 ₪ ומעביר את 2,000 השקלים לחיסכון צריך רק 3,000,000 ₪, ומגיע אליהם בעוד 17 שנים ו-11 חודשים: כשש וחצי שנים מוקדם יותר.

את החשבון שנה אחר שנה אפשר לראות במחשבון ריבית דריבית, ולבדוק מתי תגיעו למיליון הראשון במחשבון המיליון.

מאיפה הגיע כלל ה-4%

הכלל נולד במאמר של ויליאם בנגן שפורסם באוקטובר 1994 בכתב העת Journal of Financial Planning. בנגן לקח את התשואות בפועל של מניות אמריקאיות ושל אגרות חוב של ממשלת ארה״ב לטווח בינוני, ואת האינפלציה בארה״ב, החל מ-1926. הוא בדק פורש שמתחיל בכל אחת מהשנים, מושך בשנה הראשונה אחוז מסוים מהתיק, ובכל שנה אחר כך את אותו סכום בתוספת האינפלציה.

המסקנה: אם הכסף צריך להחזיק לפחות 30 שנה, משיכה ראשונה של 4% ואחריה משיכות צמודות לאינפלציה ״צריכה להיות בטוחה״. בתיק של חצי מניות וחצי אגרות חוב, בשום שנת פתיחה בעבר הכסף לא נגמר לפני 33 שנה, ובמשיכה של 3% הוא החזיק תמיד לפחות 50 שנה. לפי הניתוח שלו, חלק מניות של 50% עד 75% נתן בנתוני העבר את התוצאות הטובות ביותר. בנגן הניח שהכסף בחשבונות שבהם המס נדחה, כך שמס רווחי הון לא נכנס לחישוב.

ב-1998 פרסמו שלושה חוקרים מאוניברסיטת טריניטי, פיליפ קולי, קרל האברד ודניאל וולץ, מחקר בכתב העת של איגוד המשקיעים הפרטיים האמריקאי (AAII), שמוכר בכינוי ״מחקר טריניטי״. הם בדקו שיעורי משיכה של 3% עד 12% לתקופות של 15 עד 30 שנה, על תיקים של מדד S&P 500 ושל אגרות חוב קונצרניות ארוכות טווח באיכות גבוהה, בנתוני 1926 עד 1995, בלי מס ובלי עלויות מסחר. גם כשהמשיכות עלו עם האינפלציה, משיכה של 3% עד 4% השיגה שיעורי הצלחה גבוהים בתיקים שרובם מניות. סקירה של מחקרי שיעור המשיכה שפרסם AAII ב-2008 העריכה שבמשיכה של 4% ובתיק עם 50% מניות לפחות, הסיכוי שהכסף יחזיק לפחות 30 שנה הוא כ-90% עד 95%.

למה בפרישה מוקדמת בודקים גם 3.5% ו-3%

הסיבה הראשונה היא האופק. בנגן הציע לקבוע כמה זמן התיק צריך להחזיק לפי תוחלת החיים של הלקוח ועוד 5 או 10 שנים, וכתב שלפורש בגיל 60 עד 65 יוצא כך בדרך כלל שיעור של כ-4%. לפי אותו היגיון, מי שפורש בגיל 45 צריך תיק שיחזיק הרבה יותר מ-30 שנה. כותבי מחקר טריניטי כתבו במפורש שפורשים מוקדמים שצופים תקופת משיכה ארוכה צריכים לתכנן שיעור משיכה נמוך יותר.

הסיבה השנייה היא סדר התשואות. לפי הסקירה של AAII, תיק מחזיק הרבה יותר זמן כשהתשואות טובות בשנים הראשונות וחלשות בהמשך מאשר בסדר ההפוך. בנתוני העבר, הכישלונות היו כמעט רק אצל מי שהתחיל למשוך ממש לפני תקופה של תשואות גרועות במיוחד, למשל סביב 1930 או 1973. דוגמה: מתיק של 3,600,000 ₪ מושכים 144,000 ₪ בתחילת השנה, והשוק יורד 20%. נשארים 2,764,800 ₪, ואותה משיכה בשנה הבאה היא כבר 5.2% מהתיק.

לזהירות יש מחיר בזמן: בברירת המחדל, משיכה של 3% דורשת 4,800,000 ₪ ועוד 5 שנים וחודש של חיסכון. בנגן תיאר גם דרך אחרת, גמישות: מי שנתקל בירידה חדה בתחילת הפרישה מפחית מעט את המשיכות לתקופה מסוימת. הטבלה במחשבון מראה מיד כמה עולה כל רמת זהירות.

תשואה ריאלית: למה הכול בכסף של היום

תשואה ריאלית היא התשואה אחרי האינפלציה, כלומר כמה כוח קנייה הרווחתם. תשואה של 6% בשנה שבה המחירים עלו ב-2% היא תשואה ריאלית של כ-3.9%: (1.06 ÷ 1.02) פחות 1.

המחשבון עובד כולו בכסף של היום: ההוצאה והחיסכון החודשי בשקלים של היום, והתשואה אחרי אינפלציה. ההנחה היא ששניהם יעלו עם המחירים, ולכן גם היעד מוצג בכוח הקנייה של היום. אם האינפלציה תהיה 2% בשנה, כדי לקנות בעוד 24 שנים ו-5 חודשים את מה ש-3,600,000 ₪ קונים היום יידרשו כ-5.8 מיליון ₪ נומינליים. זה גם ההיגיון של כלל ה-4%, שבו המשיכות עולות עם המחירים. איך מחשבים תשואה ריאלית של השקעה קיימת מוסבר במחשבון התשואה השנתית הממוצעת.

פרישה מוקדמת בישראל: גיל פרישה, ביטוח לאומי ומס

גיל הפרישה וקצבת אזרח ותיק

לפי הביטוח הלאומי, גיל הפרישה לגברים הוא 67, ואצל נשים הוא עולה בהדרגה לפי תאריך הלידה, עד 65 לילידות 1970 ואילך. מגיל הפרישה אפשר לקבל קצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) בתנאי שעומדים במבחן הכנסות, ומגיל הזכאות, 70 אצל גברים, בלי קשר להכנסות. נדרשת גם תקופת ביטוח מינימלית. אצל גבר, למשל, אחת החלופות היא 60 חודשי ביטוח ב-10 השנים שלפני הגיל המזכה, ואחרת היא 144 חודשי ביטוח בסך הכול.

במחשבון, ״הכנסה חודשית אחרת״ נחשבת כאילו היא קיימת מהיום הראשון לפרישה. קצבה שמתחילה רק בגיל הפרישה לא מכסה את השנים שעד אז, ולכן מי שפורש מוקדם ומזין אותה יקבל יעד נמוך מדי.

ביטוח לאומי וביטוח בריאות גם בלי משכורת

תושב שלא עובד ממשיך לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לפי התעריפים מ-1.1.2026, מי שאינו עובד ואין לו הכנסות משלם 266 ₪ בחודש (143 ₪ ביטוח לאומי ו-123 ₪ ביטוח בריאות), ועל הכנסה שלא מעבודה, כמו שכר דירה, משלמים אחוזים מהחלק שמעל 3,442 ₪ בחודש. בשיעור משיכה של 4%, 266 ₪ בחודש מוסיפים ליעד 79,800 ₪, ולכן הגיוני לכלול אותם בהוצאה שאתם מזינים.

מס על משיכה מתיק מסחר

כשמושכים כסף מתיק השקעות, מוכרים ניירות ערך. המס הוא 25% מרווח ההון הריאלי, כלומר רק מהחלק של הסכום שנמכר שהוא רווח מעבר לעליית המדד. דוגמה, כשהמדד לא השתנה: מכרתם ב-10,000 ₪ יחידות שקניתם ב-6,000 ₪. הרווח 4,000 ₪, המס 1,000 ₪, ונשארים לכם 9,000 ₪. מי שמחזיק ניירות ערך שמחלקים דיבידנד מקבל חלק מהכסף גם בלי למכור. איך זה עובד וכמה מס משלמים עליו, הסברנו במדריך מה זה דיבידנד.

נניח ש-40% מכל שקל שאתם מוכרים הם רווח ריאלי. המס הוא אז 10% מהמשיכה, וכדי שיישארו 144,000 ₪ בשנה צריך למשוך 160,000 ₪. היעד ב-4% עולה ל-4,000,000 ₪, ובמחשבון אפשר לקרב את זה בהזנת הוצאה של כ-13,333 ₪ בחודש. איך מחשבים רווח ריאלי ומי מנכה את המס מוסבר במדריך מס רווחי הון על מניות, ומה משתנה בניירות ערך דולריים במדריך מס על מניות אמריקאיות.

קרן השתלמות וקופת גמל להשקעה

לפי פקודת מס הכנסה, מקרן השתלמות אפשר למשוך בפטור ממס אחרי 6 שנים ממועד ההפקדה הראשונה לחשבון, ומי שהגיע לגיל הפרישה כבר אחרי 3 שנים. הפטור חל על הרווחים מהפקדות שבתוך התקרה. מקופת גמל להשקעה אפשר למשוך בכל גיל: במשיכה הונית המס הוא עד 25% מהרווח הריאלי, ואם מעבירים את הכסף לקצבה בקופת גמל לקצבה, לפי סעיף 9א(ב1) לפקודה הקצבה שמקורה בהפקדות האלה פטורה ממס למי שמלאו לו 60. הפירוט במדריך מסלול S&P 500 בקרן השתלמות ובגמל להשקעה.

מה המחשבון לא כולל

• מס. לא על הרווחים בדרך ולא על המשיכות. ראו את הדוגמה בפרק על המס.
• דמי ניהול ועמלות. דמי ניהול של 1% בשנה מורידים את התשואה הריאלית בערך באחוז. אפשר להפחית אותם מהתשואה שאתם מזינים, ולבדוק את ההשפעה במחשבון דמי הניהול והעמלות.
• הוצאות חד-פעמיות. רכב, שיפוץ או עזרה לילדים. המחשבון מניח הוצאה קבועה בכל חודש.
• הוצאות בריאות. מעבר לדמי ביטוח הבריאות: ביטוח משלים, טיפולי שיניים ותרופות שאינן בסל.
• תנודות בשוק. התשואה במחשבון זהה בכל שנה. בפועל יש שנים של ירידות, ולכן התוצאה היא הערכה ולא הבטחה.

מי שרק מתחיל לבנות את התיק יכול לקרוא איך להשקיע 10,000 ש״ח, על השקעה במדד S&P 500 מישראל ועל איך בוחרים חשבון מסחר.

שאלות נפוצות