תעודת סל זרה או קרן סל ישראלית: מה ההבדל

בקצרה: קרן סל ישראלית נסחרת בבורסה בתל אביב, בשקלים, לאורך יום המסחר, ותעודת סל זרה (ETF) נסחרת בבורסה בחו״ל, בדרך כלל בדולרים. קרן מחקה עוקבת אחרי מדד בדיוק כמו קרן סל, אבל לא נסחרת בבורסה: מגישים הוראה עד שעה קבועה, והיא מתבצעת פעם ביום, במחיר אחד.

כשכל האפשרויות עוקבות אחרי אותו מדד, למשל S&P 500, ההבדלים הם בדמי הניהול, בשעות ובמטבע, במה שקורה לדיבידנד ומי גובה ממנו מס, ובמס העיזבון האמריקאי. בין תעודות הסל הזרות נבחין בין תעודה אמריקאית, כמו IVV או SPY, שמחלקת את הדיבידנד במזומן, לבין תעודה אירית (UCITS), שיכולה לצבור אותו בתוך הקרן ונסחרת באירופה, ולפעמים גם בתל אביב. בסוף המדריך יש טבלה שעוזרת לבדוק מה רלוונטי דווקא לכם.

ETF אמריקאי או קרן ישראלית: ארבעה מסלולים לאותו מדד

ארבעת המסלולים שונים קודם כול במקום שבו הקרן רשומה, ומזה נגזרים המטבע, שעות המסחר והמס. הטבלה מסכמת את ההבדלים, והפרקים שאחריה מפרטים כל שורה.

מה שמשותף לכולן: על רווח במכירה משלמים בישראל 25% מהרווח הריאלי, וכולן נותנות חשיפה לכל החברות במדד בפעולה אחת. הסבר כללי על תעודות סל, ולמה בישראל קוראים להן ״קרן סל״, נמצא במדריך לתעודות סל על AI ושבבים.

קרן סל או קרן מחקה: אותו מדד, מסחר אחר

קרן סל וקרן מחקה הן שתיהן קרנות נאמנות ישראליות שעוקבות אחרי מדד, ולרוב מנהלי הקרנות שבדקנו יש קרן מכל סוג על S&P 500. ההבדל הוא בדרך שבה קונים ומוכרים.

קרן סל: מסחר רציף, כמו מניה

קרן סל נסחרת בבורסה בתל אביב. לפי לוח הזמנים שבתוקף מ-4 בינואר 2026, המסחר הרציף נפתח בסביבות 10:00, בימים שני עד שישי. בימים שני עד חמישי מכרז הנעילה מתקיים בסביבות 17:25, ואחריו אפשר לסחור בשער הנעילה עד 17:30. ביום שישי מכרז הנעילה בסביבות 13:45, והמסחר בשער הנעילה נמשך עד 13:50. כל השלבים מפורטים במדריך לשעות המסחר בבורסה בתל אביב.

המחיר זז במהלך היום, ואתם רואים אותו לפני ששולחים פקודה. יש פער בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, ומשלמים עמלת קנייה ומכירה כמו במניה. מה זה מרווח ואיך עובדת פקודת לימיט, מוסבר במילון המונחים.

קרן מחקה: הוראה אחת, מחיר אחד ליום

קרן מחקה לא נסחרת ברציפות. מגישים הוראת קנייה או פדיון דרך בית ההשקעות, והיא מתבצעת פעם ביום. לפי התשקיף של קרן מחקה על S&P 500 שבדקנו (ילין לפידות, נובמבר 2024), הוראה שמוגשת עד ״השעה היעודה״ ביום מסחר מתבצעת באותו יום, והוראה שמוגשת אחריה מתבצעת ביום המסחר הבא. בכל שמונה הקרנות המחקות על המדד שבדקנו במאיה, השעה היעודה היא 16:00, בימים שני עד חמישי.

• מחיר: לקרן יש מחיר קנייה ומחיר פדיון לכל יום, ואתם לא קובעים אותו. בקרנות שבדקנו שיעור ההוספה הוא 0%, ולכן מחיר הקנייה שווה למחיר הפדיון.
• עמלות: לפי אותו תשקיף, מפיץ לא רשאי לגבות עמלת הפצה על קרן מחקה, אבל רשאי לגבות מכם עמלה על קנייה או מכירה של יחידות. את הסכום מוצאים בתעריפון של בית ההשקעות.
• איך הקרן מחזיקה את המדד: לפי התשקיף, נכון למועד פרסומו, מנהל הקרן מתכוון ליצור את החשיפה למדד בעיקר באמצעות עסקאות החלף (swap), ולא בהכרח בקניית כל המניות. קרנות אחרות יכולות לפעול אחרת, ואת זה בודקים בפרק ״הדרך שבה הקרן תנוהל״ בתשקיף של כל קרן.

כמה זה עולה: הטווחים בקרנות על S&P 500

עברנו על כל הקרנות הישראליות שעוקבות אחרי S&P 500 בגרסה החשופה לדולר (4D), בלי קרנות ממונפות או משולבות ובלי יחידות שנקובות בדולר: שמונה קרנות סל ושמונה קרנות מחקות.

דמי ניהול משתנים הם, בלשון התשקיף, ״מנגנון סימטרי״: תוספת לשכר המנהל כשתשואת הקרן גבוהה מתשואת נכס המעקב, והחזר דמי ניהול כשהיא נמוכה ממנה. לכן קרן עם 0% דמי ניהול קבועים לא בהכרח עולה 0%. כמה מצטבר הבדל של עשיריות האחוז לאורך שנים, אפשר לחשב במחשבון דמי הניהול והעמלות.

ETF אמריקאי: דולרים, ערב בישראל ודיבידנד במזומן

תעודת סל אמריקאית היא קרן שהוקמה בארה״ב ונסחרת בבורסה שם. שתי דוגמאות על S&P 500: IVV של iShares, עם דמי ניהול של 0.03% בשנה, ו-SPY של State Street, עם 0.0945% (נכון ל-27.10.2026). שתיהן נסחרות ב-NYSE Arca.

• שעות: המסחר הרגיל ב-NYSE Arca מתקיים מ-9:30 עד 16:00 שעון ניו יורק, כלומר 16:30 עד 23:00 שעון ישראל ברוב השנה, ו-15:30 עד 22:00 בשבועות הספורים שבהם רק אחת המדינות עברה שעון. את התאריכים אפשר לראות בשעון המסחר בארה״ב.
• מטבע: קונים בדולרים, ולכן ממירים שקלים ומשלמים על ההמרה.
• דיבידנד: IVV ו-SPY מחלקות דיבידנד פעם ברבעון. הכסף מגיע לחשבון בדולרים, אחרי ניכוי מס במקור בארה״ב.
• טופס W-8BEN: טופס של רשות המסים האמריקאית (IRS) שמוסרים לברוקר או לגוף המשלם, ולא ל-IRS. בזכותו מנכים מתושב ישראל 25% מהדיבידנד, לפי אמנת המס. בלי הטבת אמנה השיעור הוא 30%.

איך פותחים חשבון, ממירים לדולרים ושולחים פקודה, מוסבר צעד אחר צעד במדריך לקניית מניות אמריקאיות מישראל.

מה זה UCITS, ומה ההבדל בתעודת סל אירית

UCITS היא מסגרת רגולטורית של האיחוד האירופי, לפי דירקטיבה 2009/65/EC. לפי סעיף 1 שלה, זו קרן שמטרתה היחידה היא השקעה משותפת בניירות ערך, או בנכסים פיננסיים נזילים אחרים, של כסף שגויס מהציבור, לפי עיקרון של פיזור סיכון, ושהיחידות שלה נפדות לבקשת המחזיקים. קרן כזו מוקמת במדינה חברה באיחוד, למשל אירלנד או לוקסמבורג, והקרן עצמה ממוסה לפי הדין של אותה מדינה.

הדוגמה שלנו היא iShares Core S&P 500 UCITS ETF, בסימול CSPX. לפי דף הקרן, נכון ל-27.10.2026:

• רישום ועלות: הקרן רשומה באירלנד, דמי הניהול (TER) הם 0.07% בשנה, והיא מחזיקה את מניות המדד בפועל (שכפול פיזי).
• יחידה צוברת או מחלקת: היחידה בדולרים היא צוברת (Accumulating), כלומר הדיבידנדים מושקעים מחדש בקרן. באותה קרן יש גם יחידה מחלקת (Distributing), מגודרת לליש״ט. כשקונים תעודת סל אירית, בודקים בשם או בדף הקרן איזה סוג יחידה זה.
• איפה היא נסחרת: בלונדון (בדולרים ובליש״ט), ב-Xetra בפרנקפורט (באירו), באמסטרדם, במילאנו, בשווייץ ובבורסות נוספות, וגם בתל אביב.

שעות המסחר הן של הבורסה שבה קונים. ב-Xetra, למשל, זמן המסחר הוא מ-9:00 עד 17:35 או 17:40 שעון פרנקפורט, כלומר מ-10:00 עד קצת אחרי 18:30 שעון ישראל ברוב השנה. לפני שמתכננים לקנות באירופה, בדקו אם החשבון שלכם מאפשר מסחר בבורסה הזו ומה העמלה.

תעודת סל אירית בבורסה בתל אביב

חלק מקרנות ה-UCITS רשומות למסחר גם בתל אביב, בסיווג ״קרן חוץ נסחרת״. CSPX, למשל, נסחרת בתל אביב מאוגוסט 2019 במספר נייר 1159250. לפי אתר הבורסה, היחידות נקובות בדולר, המנהלת היא בלקרוק אירלנד, והקרן פועלת לפי ״הדירקטיבה האירופית״. המסחר עצמו מתקיים בשעות של תל אביב, והשער מוצג באגורות.

חשוב לדעת: מנהל של קרן זרה יכול להפסיק להציע אותה בישראל. ב-15 בספטמבר 2026 הודיעה בלקרוק אירלנד, ביוזמתה, על הפסקה קבועה של הצעת היחידות לציבור בישראל בשלוש קרנות UCITS שלה, החל מ-15 בדצמבר 2026. לפי ההודעות, מ-15.12.2026 היחידות נמחקות מהמסחר בתל אביב וממשיכות להיסחר בבורסות אחרות, ביניהן לונדון ו-Xetra, וזכות הפדיון של המחזיקים לא נפגעת. CSPX לא נכללה בהודעות האלה.

דיבידנד ומס: מי מנכה, כמה ומתי

החברות במדד משלמות דיבידנד. ההבדל בין המסלולים הוא כמה מס יורד ממנו בדרך, ואם הכסף מגיע אליכם או נשאר בקרן. כך נראה המסלול של דיבידנד של 100 דולר מחברה אמריקאית, אצל יחיד תושב ישראל:

מאיפה מגיע ה-15% בקרן האירית

לפי טבלת האמנות של ה-IRS, שיעור האמנה בין ארה״ב לאירלנד על דיבידנד הוא 15%. בפועל, בדוח השנתי של iShares VII לשנה שהסתיימה ב-31 ביולי 2025, המס במקור שלא הוחזר ל-CSPX היה כ-205 מיליון דולר, על הכנסות דיבידנד של כ-1.45 מיליארד דולר, כלומר כ-14%. המס משולם בידי הקרן ומוצג בדוח שלה בשורה נפרדת, ולכן בחשבון שלכם הוא לא מופיע.

ה-15% לא מובטחים מראש. בתשקיף של iShares VII כתוב שהקרן לא בהכרח תוכל ליהנות משיעורי ניכוי מופחתים לפי אמנות המס של אירלנד. גם לתושבי לוקסמבורג שיעור האמנה בטבלה הוא 15%, ובשני המקרים את המס שקרן מסוימת שילמה בפועל רואים בדוח השנתי שלה.

ומה קורה בחלוקה מקרן אירית? לפי התשקיף של iShares VII, כשהיחידות מוחזקות במערכת סליקה מוכרת, הקרן לא מנכה מס אירי, ומחזיק שאינו תושב אירלנד גם לא צריך לשלם עליה מס באירלנד בעצמו. לפי התשקיף, כוונת הדירקטורים היא שכל היחידות יוחזקו במערכת כזו.

ובקרן הישראלית

בשבע מקרנות הסל ובכל שמונה הקרנות המחקות על S&P 500 שבדקנו כתוב ״לא מתחייבת לחלק תשלומים״, ובקרן הסל של אי.בי.אי. כתוב ״קרן צבירה – מתחייבת לא לחלק תשלומים״. כולן עוקבות אחרי S&P 500 - NTR, ולפי התשקיף שבדקנו, זה מדד שמשקף השקעה מחדש של הדיבידנדים ״לאחר ניכוי המס המשולם בגינם״. לפי ההגדרה בגיליון הנתונים של Vanguard, גרסת ה-Net Total Return של המדד מניחה ניכוי מס במקור של 30%. בפועל, כמה מס יורד תלוי באופן שבו הקרן מחזיקה את המדד: לפי מאמר של קסם ממאי 2024, קרנות מחקות שיוצרות את החשיפה בנגזרים נהנות מפטור ממס על הדיבידנדים. את שיטת ההחזקה של כל קרן רואים בתשקיף שלה. מסלול המס של הקרנות הוא ״פטורה״, אבל לפי התשקיף, קרן פטורה עשויה לשלם מס על הכנסות ורווחים מניירות ערך שנסחרים בחו״ל, וזאת בנוסף למס שהמחזיקים משלמים על הרווח כשהם פודים.

על כמה כסף מדובר

במדד כמו S&P 500 הדיבידנד קטן יחסית לשווי. לפי iShares, תשואת הדיבידנד של IVV ב-12 החודשים שעד 30.9.2026 הייתה 1.10%. על החזקה של 10,000 דולר זה כ-110 דולר בשנה, ו-25% מהם הם כ-27.5 דולר. במדד עם דיבידנד גבוה יותר, ההבדלים בין המסלולים גדלים.

ההבדל המהותי הוא בתזמון ובזיכוי. בתעודה אמריקאית משלמים את המס על הדיבידנד בכל שנה, וישראל מזכה אתכם על המס שנוכה בארה״ב. בקרן צוברת, אירית או ישראלית, חלק מהמס יורד בתוך הקרן ולא מופיע בחשבון שלכם, ושאר הדיבידנד מגדיל את שווי היחידה ונכלל ברווח כשתמכרו.

מס על רווח במכירה: 25%, ומי מנכה אותו

בכל ארבעת המסלולים הרווח במכירה ממוסה בישראל. לפי חוברת ההסבר של רשות המסים לשנת המס 2025, רווח הון מניירות ערך סחירים חייב במס של 25% מהרווח הריאלי, ו-30% אצל בעל מניות מהותי (ההסבר המלא במדריך למס רווחי הון). השיעור לא משתנה לפי סוג הקרן. מה שמשתנה הוא מי עושה את החישוב:

• בבית השקעות או בבנק בישראל המס מנוכה בדרך כלל במקור, ובסוף השנה מקבלים אישור ניכוי (טופס 867).
• אצל ברוקר זר המס בדרך כלל לא מנוכה. לפי רשות המסים, מי שלא נוכה לו המס ממכירת ניירות ערך סחירים חייב להגיש דוח שנתי, וגם לדווח ולשלם מקדמה פעמיים בשנה: עד 31 ביולי על המכירות של ינואר עד יוני, ועד 31 בינואר שאחריו על יולי עד דצמבר.
• בתעודה שנקובה בדולרים גם שער הדולר משפיע על חישוב הרווח הריאלי, ויש לכך כללים מיוחדים.

הכללים לשער הדולר, מס היסף והדיווח על ברוקר זר מפורטים במדריך המס על מניות אמריקאיות. ואם יש לכם הפסד בקרן אחת ורווח באחרת, איך מקזזים ביניהן מוסבר במדריך לקיזוז הפסדים.

מס עיזבון אמריקאי: איפה הקרן רשומה

ארה״ב גובה מס עיזבון גם מזרים, על נכסים שנחשבים לנכסים בארה״ב. לפי ה-IRS, כשנכסים כאלה בעיזבון של מי שאינו אזרח או תושב ארה״ב שווים יותר מ-60,000 דולר, מנהל העיזבון חייב להגיש דוח (טופס 706-NA). מניות של תאגידים שהתאגדו בארה״ב נחשבות נכס כזה, גם כשהן מוחזקות בחו״ל או רשומות על שם גוף מתווך.

• ETF אמריקאי הוא קרן שהוקמה בארה״ב. בהוראות לטופס 706-NA יש הקלה חלקית למניות בקרן השקעות אמריקאית (RIC), אבל היא חלה רק על מי שנפטר בין 2005 ל-2011.
• UCITS אירית היא חברה שהתאגדה באירלנד (ב-CSPX, החברה המנפיקה היא iShares VII plc). לפי אותן הוראות, מניות של תאגידים שלא התאגדו בארה״ב הן נכס שנמצא מחוץ לארה״ב.
• בקרן סל או מחקה ישראלית מחזיקים יחידות של קרן נאמנות ישראלית, ולא מניות של תאגיד אמריקאי.

שיעורי המס והזיכוי לעיזבון של זר מופיעים בפרק על מס העיזבון במדריך המס שקישרנו אליו בפרק הקודם.

חשיפה לדולר וגידור מט״ח

כל ארבעת המסלולים על S&P 500 חשופים למניות אמריקאיות, ולכן גם לדולר. ההבדל הוא אם אפשר לנטרל את החשיפה הזו:

• קרנות ישראליות: לכל אחד משמונת המנהלים של קרנות הסל על S&P 500 יש גם גרסה מנוטרלת מט״ח, עם הסימון 4A, וגרסאות כאלה יש גם בקרנות המחקות. לפי מאיה, האות A פירושה חשיפה של עד 10% למט״ח, ו-D עד 120%.
• ETF אמריקאי: קונים ומחזיקים בדולרים. אם הדולר נחלש מול השקל, השווי בשקלים יורד, ולהפך.
• UCITS: לחלק מהקרנות יש יחידות מגודרות. בדף של CSPX מופיעות יחידות מגודרות לאירו, לליש״ט ולפסו המקסיקני, ולא לשקל.

גידור משנה את התוצאה בשקלים, והוא יכול לפעול לטובתכם או נגדכם. ההסבר המלא נמצא במדריך תעודות הסל שקישרנו אליו בתחילת המדריך.

מה חשוב לכם, ומה לבדוק

הטבלה לא בוחרת בשבילכם. היא מתרגמת כל שיקול למה שבודקים בפועל, ואיפה מוצאים אותו.

להשוואת העלויות בחשבונות עצמם, ראו את השוואת עמלות בתי ההשקעות ואת הצ׳קליסט לבחירת חשבון מסחר. מי שמחפשים את המדד עצמו ימצאו את הקרנות והתעודות במדריך להשקעה ב-S&P 500 מישראל ובמדריך לנאסד״ק 100.

שאלות נפוצות: קרן סל, קרן מחקה ותעודת סל זרה