איך להשקיע בבינה מלאכותית: המדריך למתחילים

איך להשקיע בבינה מלאכותית, בקצרה: מחשבון מסחר ישראלי יש ארבע דרכים עיקריות. אפשר לקנות מניות של חברות AI בודדות, לקנות תעודת סל אמריקאית שמתמקדת ב-AI או בשבבים, לקנות קרן ישראלית בתל אביב שמתמקדת באותו תחום, או להשקיע במדד רחב כמו S&P 500 או נאסד״ק 100, שכבר מחזיק חלק גדול מענקיות ה-AI.

ההבדל החשוב ביניהן הוא לא איזו דרך ״טובה יותר״, אלא כמה מהכסף שלכם תלוי בכמה חברות בודדות. במדריך נסביר כל דרך, נראה במספרים עדכניים מה ההבדל בין ריכוז לפיזור, ונעבור צעד אחר צעד מפתיחת החשבון ועד הפקודה הראשונה. בסוף ריכזנו את הטעויות הנפוצות של מי שנכנס לתחום בעקבות הכותרות.

איך להשקיע בבינה מלאכותית מישראל: ארבע הדרכים

1. מניות AI בודדות

קונים מניה של חברה מסוימת, למשל יצרנית שבבים, ספקית ענן או חברת תוכנה, והופכים לבעלים של חלק קטן ממנה. היתרון: אתם בוחרים בדיוק במה להחזיק, ואין דמי ניהול שנתיים של קרן. החיסרון: התוצאה תלויה בכמה חברות בודדות. דוח רבעוני מאכזב, מתחרה חדש או שינוי ברגולציה יכולים להוריד מניה אחת הרבה יותר מהענף כולו.

מי שבוחר בדרך הזאת צריך להבין מה כל חברה עושה ואיפה היא נמצאת בשרשרת. ריכזנו 15 חברות AI מרכזיות ואת התפקיד של כל אחת, מהשבבים ועד החשמל, ובמדריך שרשרת הערך של ה-AI הסברנו איך הן מתחברות זו לזו.

2. תעודות סל AI ושבבים בארה״ב

תעודת סל (ETF) היא קרן שנסחרת בבורסה כמו מניה. בפעולה אחת קונים נייר אחד שמחזיק עשרות חברות. בבורסות בארה״ב נסחרות תעודות סל שמתמקדות בשבבים, כמו SMH ו-SOXX, או בבינה מלאכותית ורובוטיקה, כמו AIQ ו-BOTZ. שני דברים חשוב לדעת לפני שקונים:

• גם תעודת סל יכולה להיות מרוכזת. נכון ל-23.10.2026, SMH מחזיקה 25 מניות: כ-20.6% מהקרן מושקעים באנבידיה וכ-9.8% ב-TSMC, כלומר כ-30% מהכסף נמצא בשתי חברות.
• המילה AI בשם הקרן לא אומרת מה יש בתוכה. נכון ל-23.10.2026, ההחזקות הגדולות של AIQ הן פלנטיר, מיקרוסופט, SpaceX, טסלה ואפל. ב-BOTZ, של אותו מנפיק ובאותם דמי ניהול (0.68% בשנה), ההחזקות הגדולות הן Intuitive Surgical, ‏Keyence, ‏FANUC, אנבידיה ו-ABB, כלומר בעיקר רובוטיקה ואוטומציה תעשייתית. בשנה שהסתיימה ב-30.9.2026, לפי שווי הנכסים שהמנפיק מפרסם, AIQ עלתה ב-32.28%, ו-BOTZ כמעט לא זזה (0.06%). הפער הזה לא מלמד דבר על השנה הבאה, אבל הוא ממחיש כמה שונות יכולות להיות שתי קרנות ״AI״.

השוואה מסודרת של תעודות הסל, עם מדד הייחוס, מספר ההחזקות ודמי הניהול של כל אחת, נמצאת במדריך תעודות הסל וקרנות הסל על AI ושבבים.

3. קרנות סל וקרנות נאמנות בתל אביב

בבורסה בתל אביב יש קרנות ישראליות שעוקבות אחרי מדדים זרים, כולל מדדי שבבים, ויש גם קרנות נאמנות שמתמקדות במניות AI. קונים אותן בשקלים, בלי להמיר כסף לדולרים.

שתי דוגמאות, לפי נתוני הקרנות באתר הבורסה ובמאיה, אתר הדיווחים שלה, נכון ל-22.10.2026:

• תכלית סל PHLX Semiconductor Sector היא קרן סל שעוקבת אחרי מדד השבבים שבשמה. דמי הניהול: 0.50%, ועוד 0.03% לנאמן.
• מגדל מניות AI בינה מלאכותית היא קרן נאמנות מנוהלת, ולא קרן מחקה: מנהל ההשקעות בוחר את המניות, ומדיניות ההשקעה בתשקיף קובעת שלפחות 75% מהנכסים יושקעו במניות AI. מדד הייחוס שלה הוא Bluestar Artificial Intelligence. דמי הניהול: 0.50%, ועוד 0.03% לנאמן.

שני הבדלים חשוב להכיר:

• קרן סל מול קרן שאינה נסחרת. קרן סל נסחרת לאורך כל יום המסחר, כמו מניה. בקרן נאמנות שאינה נסחרת בבורסה, בין שהיא מנוהלת ובין שהיא קרן מחקה, הפקודות מתבצעות פעם ביום, במחיר אחד לכל מי שמסר פקודה עד ״השעה הייעודה״. בקרן ה-AI של מגדל, למשל, השעה הזאת היא 16:00 בימים ב׳–ה׳.
• קנייה בשקלים לא מבטלת את החשיפה לדולר. הקרן משקיעה במניות שנסחרות בדולרים, ולכן גם כשקונים אותה בשקלים, התשואה שלכם מושפעת משער הדולר. יש גרסאות ״מנוטרלות מט״ח״ שמקטינות את החשיפה הזאת. בקרן מחקה מנוטרלת על מדד השבבים, למשל, החשיפה למט״ח מוגבלת לעד 10% מהנכסים (לפי מאיה, נכון ל-22.10.2026).

4. מדד רחב: S&P 500 או נאסד״ק 100

הדרך הרביעית לא נשמעת כמו ״השקעה ב-AI״, אבל בפועל היא חושפת אתכם לתחום לא מעט. ענקיות הטכנולוגיה הן החברות הגדולות במדדים האלה, ולכן קרן על מדד רחב מחזיקה אותן במשקל גבוה, לצד מאות חברות מתחומים אחרים. המספרים:

• בקרן SPY, שעוקבת אחרי מדד S&P 500, כ-31% מהכסף מושקעים ב-13 מתוך 15 החברות ברשימת מניות ה-AI שלנו (נכון ל-23.10.2026, כולל שתי סדרות המניות של אלפבית). שתי האחרות, TSMC ו-ASML, הן חברות זרות שאינן במדד. אנבידיה לבדה היא כ-7.8% מהקרן.
• מדד נאסד״ק 100 כולל 100 מהחברות הגדולות שנסחרות בנאסד״ק ואינן חברות פיננסיות. נכון ל-26.10.2026 נמצאות בו 11 מתוך 15 החברות ברשימה שלנו. מחוץ למדד נשארו TSMC, אורקל, אריסטה וורטיב, שנסחרות בבורסת NYSE.
• בקרן IVV על מדד S&P 500 יש 504 החזקות. מגזר טכנולוגיית המידע הוא 37.86% ממנה, ולצדו פיננסים (11.97%), בריאות (9.87%) ומגזרים נוספים (נכון ל-23.10.2026).

במילים אחרות, מי שמחזיק קרן על מדד רחב כבר משקיע ב-AI, אבל לא רק בו. החשיפה לענקיות הטכנולוגיה גבוהה, ולצדן יש בתיק גם חברות כמו אלי לילי וברקשייר האת׳וויי.

ריכוז מול פיזור: איך בוחרים דרך

אין דרך אחת שנכונה לכולם. הבחירה תלויה בעיקר בשלוש שאלות: לכמה זמן הכסף מושקע, כמה ירידה אתם מסוגלים לראות בלי למכור, וכמה זמן אתם רוצים להקדיש למעקב אחרי חברות.

כדי להראות מה ריכוז אומר בפועל, השווינו שתי קרנות של אותו מנפיק, iShares: קרן שבבים וקרן על מדד רחב. בחרנו דווקא בהן כי המנפיק מפרסם לשתיהן את אותם נתונים, באותו תאריך, ולכן ההשוואה הוגנת.

מה המספרים אומרים:

• סטיית תקן מודדת כמה התשואה נוטה לזוז למעלה ולמטה. בקרן השבבים היא גבוהה בערך פי שלושה.
• ביטא של 2.06 אומר שבשלוש השנים האחרונות קרן השבבים נטתה לזוז בערך פי שניים מהשוק, לשני הכיוונים.
• מכפיל רווח הוא המחיר ששילמו המשקיעים על כל דולר של רווח שנתי. מכפיל גבוה אומר שהמחיר כבר מגלם ציפיות לצמיחה מהירה, ואם הצמיחה מאכזבת, המחיר יכול לרדת בחדות.
• המרחק מהשיא ממחיש את כל זה: ב-23.10.2026, כשקרן ה-S&P 500 הייתה כ-2.5% מתחת לשיא של 52 השבועות האחרונים, קרן השבבים הייתה כ-27% מתחת לשיא שלה, וזה בזמן שמתחילת 2026 היא עדיין הייתה בעלייה של 59.19% (תשואה כוללת לפי שווי הנכסים). התנודות בענף הזה חדות לשני הכיוונים.

שאלות שעוזרות להחליט

• מתי תצטרכו את הכסף? כסף שתצטרכו בשנים הקרובות לא מתאים לאפיק שיכול לרדת בעשרות אחוזים. השקעה במניות מתאימה לכסף שיכול לחכות שנים.
• מה תעשו בירידה של 30%? אם התשובה הכנה היא ״אמכור״, חשוב לדעת שבכלי מרוכז זה לא תרחיש דמיוני: ב-23.10.2026 קרן השבבים שבטבלה הייתה כ-27% מתחת לשיא של 52 השבועות האחרונים.
• יש לכם זמן ועניין לעקוב אחרי חברות? מניות בודדות דורשות לקרוא דוחות ולהבין את התחרות בענף. תעודת סל או מדד רחב פוטרים אתכם מרוב העבודה הזאת.
• מה כבר יש לכם בתיק? מי שמחזיק קרן על S&P 500 או על נאסד״ק 100 כבר חשוף ל-AI במידה משמעותית, ולכן כלי AI נוסף מגדיל בעיקר חשיפה שכבר קיימת.

בגישה מוכרת אחת, ״ליבה ולוויין״, רוב הכסף מוחזק בכלי רחב (הליבה), וחלק קטן יותר בכלי ממוקד, כמו קרן שבבים או כמה מניות (הלוויין). הרעיון הוא לקבל חשיפה ממוקדת לתחום בלי שכל התיק יהיה תלוי בו. אם לחלק כך, ובאיזה יחס, תלוי בתשובות לשאלות שלמעלה.

צעד אחר צעד: איך מתחילים להשקיע ב-AI

1. מחליטים כמה כסף ולכמה זמן. משקיעים בשוק ההון רק כסף שלא תזדקקו לו בשנים הקרובות, אחרי שיש לכם כרית ביטחון לחירום. לא חייבים להשקיע את כל הסכום בבת אחת.
2. פותחים חשבון מסחר עצמאי. בבנק או בבית השקעות שהוא חבר בורסה. היום הפתיחה בדרך כלל דיגיטלית, עם תעודה מזהה ופרטי חשבון בנק. כדי לסחור בארה״ב ממלאים גם טופס W-8BEN של רשות המסים האמריקאית, שבו מצהירים שאינכם אזרחים או תושבים אמריקאים לצורכי מס. לפני שבוחרים, שווה לעבור על 10 הדברים שכדאי לבדוק בחשבון מסחר.
3. מעבירים כסף לחשבון. בהעברה בנקאית מחשבון הבנק שלכם. הכסף נשאר שלכם, בחשבון על שמכם, ואפשר להשאיר חלק ממנו בלי להשקיע.
4. בוחרים כלי ובודקים אותו. לפני שקונים תעודת סל או קרן, פותחים את דף הקרן באתר המנפיק ובודקים ארבעה דברים: אחרי איזה מדד היא עוקבת, כמה החזקות יש בה ומה המשקל של הגדולות, מה דמי הניהול, ובאיזה מטבע היא חשופה. במניה בודדת קוראים מה החברה עושה ומאיפה מגיעות ההכנסות שלה.
5. ממירים לדולרים, אם צריך. כדי לקנות בארה״ב צריך בדרך כלל דולרים בחשבון. בדקו כמה עולה ההמרה ואם יש מרווח בשער. בקרן שנסחרת בתל אביב אין צורך בהמרה.
6. שולחים פקודה. בפקודת שוק (Market) הקנייה מתבצעת מיד, אבל המחיר לא מובטח. בפקודה עם הגבלת שער (Limit) קובעים מחיר מקסימלי, והקנייה תתבצע רק במחיר הזה או בזול ממנו, ואם המחיר לא יגיע אליו, היא לא תתבצע. המסחר הרגיל בבורסת ניו יורק מתקיים בין 9:30 ל-16:00 לפי שעון ניו יורק, כלומר בדרך כלל בין 16:30 ל-23:00 לפי שעון ישראל. בכמה שבועות בשנה, כשהמעבר לשעון קיץ או לשעון חורף לא חל באותו תאריך בשתי המדינות, המסחר מתחיל ומסתיים שעה מוקדם יותר. פירוט על שעות, סוגי פקודות והמרה במדריך לקניית מניות אמריקאיות מישראל.
7. אחרי הקנייה: בודקים מדי פעם, לא כל יום. פעם בכמה חודשים אפשר לבדוק אם החלוקה בתיק עדיין מתאימה לתוכנית שקבעתם. מי שרוצה להיכנס בהדרגה יכול לקנות סכום קבוע בכל חודש. בחלק מבתי ההשקעות אפשר להגדיר הוראה מחזורית ולקנות שברי מניות זרות, כך שלא צריך לקנות מניה שלמה ויקרה. אקסלנס טרייד, למשל, מציינת את שתי האפשרויות בעמוד המסחר שלה.

כמה עולה להשקיע ב-AI

לפני הקנייה הראשונה כדאי להכיר ארבעה סוגי עלויות:

• עמלת קנייה ומכירה על כל פעולה. לרוב יש לה גם מינימום לעסקה.
• עמלת המרה כשממירים שקלים לדולרים, ולפעמים גם מרווח בשער ההמרה.
• עלויות החשבון, כמו דמי טיפול חודשיים, שגובה הבנק או בית ההשקעות.
• דמי הניהול של הקרן, שמנוכים בתוך הקרן ולא מופיעים כחיוב נפרד. דמי ניהול של 0.35% בשנה, למשל, הם 35 דולר על כל 10,000 דולר מושקעים.

למה העמלה המינימלית חשובה בסכומים קטנים

עמלה מינימלית היא סכום קבוע, ולכן היא מורגשת דווקא בקניות קטנות. אם המינימום הוא 5 דולר לעסקה, קנייה של 250 דולר עולה 2% רק בעמלה, וקנייה של 2,500 דולר עולה 0.2%. מי שמתכנן לקנות סכום קטן בכל חודש צריך לבדוק את זה לפני שבוחרים כלי ובית השקעות.

תעריפון מלא מציג לפעמים מחירים מרביים, גבוהים מהמחירים שבעמודי הפרסום, ולכן כדאי לבדוק לפני ההפקדה איזה תעריף יחול עליכם בפועל. את העמלות של אקסלנס טרייד, המפורסמות והמרביות, ריכזנו בצ׳קליסט לבחירת חשבון מסחר, ושם הסברנו גם איך משווים בין חשבונות לפי ההרגלים שלכם.

מס על רווחים מהשקעה ב-AI, בקצרה

לפי טפסי הדוח השנתי של רשות המסים לשנת 2025, תושבי ישראל משלמים מס של 25% על רווח ההון הריאלי ממכירת ניירות ערך, גם במניות ובתעודות סל בחו״ל. בנייר ערך שקלי, ״ריאלי״ פירושו הרווח אחרי ניכוי עליית המדד. בנייר ערך שנקוב במטבע חוץ, כמו מניה אמריקאית, ״יראו את שער המטבע כמדד״, כלשון הטופס, ולכן שינוי בשער הדולר לבדו אינו יוצר רווח חייב. בעל מניות מהותי בחברה משלם 30%.

בחשבון בבנק או בבית השקעות ישראלי המס מנוכה בדרך כלל במקור, באופן אוטומטי, ובסוף השנה מקבלים טופס 867 שמסכם את הרווחים ואת המס. הפסד ממכירת נייר ערך אחד אפשר לקזז מול רווח ממכירת נייר אחר באותה שנה. על דיבידנדים, ניכוי המס בארה״ב, מס יסף ומה קורה אצל ברוקר זר, כתבנו במדריך מס על מניות אמריקאיות לתושבי ישראל.

טעויות נפוצות כשמשקיעים ב-AI

• לשים הכל על מניה אחת שכולם מדברים עליה. גם חברה מצוינת יכולה להיות השקעה מאכזבת אם קונים אותה במחיר שכבר מגלם הרבה אופטימיות. פיזור בין כמה חברות מקטין את התלות בטעות אחת.
• לקנות רק בגלל עלייה חדה. אחרי עלייה גדולה קל להרגיש שמפספסים. אבל עלייה בעבר לא מבטיחה עלייה בהמשך, ומחיר שעלה מהר יכול גם לרדת מהר.
• לכפול את אותו הימור בלי לשים לב. מי שמחזיק קרן על נאסד״ק 100, קרן שבבים ומניית אנבידיה מחזיק את אנבידיה שלוש פעמים. לפני שמוסיפים נייר, בודקים מה כבר יש בתיק.
• לבחור קרן לפי השם. כמו ש-AIQ ו-BOTZ מראות, שתי קרנות ״AI״ יכולות להחזיק דברים שונים לגמרי. בודקים את רשימת ההחזקות ואת מדד הייחוס, לא את השם.
• לקנות קרן ממונפת בלי להבין איך היא עובדת. קרן ״פי 2״ או ״פי 3״ מכוונת לתשואה יומית כפולה או משולשת מזו של המדד, והמינוף מתאפס בכל יום. לפי ההסבר של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) למשקיעים, על פני שבועות, חודשים או שנים התוצאה של קרן כזאת יכולה להיות שונה מאוד מפי 2 או פי 3 מתשואת המדד באותה תקופה, ובשווקים תנודתיים ההשפעה הזאת מתעצמת. קרנות כאלה קיימות גם על מדד השבבים, ובהן קרן ישראלית פי 3 עם דמי ניהול של 1.80% (נכון ל-22.10.2026).
• להאמין ל״מערכת AI שלא מפסידה״. SEC, FINRA ו-NASAA מזהירים מפני גורמים לא מורשים שמנצלים את ההתלהבות מ-AI כדי להציע ״רווח בטוח״ ממערכות מסחר ״חכמות״. הבטחה לתשואה גבוהה בלי סיכון היא סימן מוכר להונאה. משקיעים רק דרך גוף מפוקח, בחשבון על שמכם.
• למכור בבהלה. ירידות חדות הן חלק מהדרך בענף תנודתי. מכירה ברגע של לחץ מממשת את ההפסד בלי תכנון, ולכן את השאלה ״כמה ירידה אוכל לשאת?״ עדיף לשאול לפני הקנייה, ולא באמצע הירידה.

שאלות נפוצות על השקעה בבינה מלאכותית