מילון מונחים בהשקעות: בינה מלאכותית ושוק ההון בעברית פשוטה

המילון הזה מסביר בעברית פשוטה כ-50 מונחים בהשקעות ובבינה מלאכותית שחוזרים בכל כתבה על מניות AI: מה זה GPU ולמה כולם מדברים על HBM, מה זה היפרסקיילר ומה זה CapEx, ומה ההבדל בין תעודת סל, קרן סל וקרן מחקה.

המונחים מחולקים לשבעה נושאים, מהמודלים ועד המסים. איך החלקים הטכנולוגיים מתחברים לתמונה אחת, תמצאו במדריך לשרשרת הערך של ה-AI. ליד נתונים שמשתנים כתבנו מתי בדקנו אותם.

מונחים בהשקעות שקל להתבלבל ביניהם

מודלים של בינה מלאכותית

מודל שפה גדול (LLM)

תוכנת AI שלמדה מכמויות עצומות של טקסט לחזות את ההמשך הסביר של רצף מילים, ולכן היא יודעת לענות, לסכם ולכתוב. לפי מילון המונחים של גוגל, זה מודל שפה עם מספר גדול מאוד של פרמטרים.

דוגמה: ChatGPT רץ על מודלי GPT של OpenAI, ו-Gemini הוא המודל של גוגל. גוגל מביאה את שניהם כדוגמאות למודל שפה גדול.

טוקן (Token)

יחידת הטקסט הקטנה שהמודל קורא וכותב: מילה, חלק ממילה או תו. המודל לא רואה משפטים, אלא רצף של טוקנים.

דוגמה: לפי גוגל, מודל שעובד עם חלקי מילים יכול לפרק את המילה dogs לשני טוקנים: dog ו-s. תשובה ארוכה יותר פירושה יותר טוקנים, ויותר עבודה לשבבים.

אימון מול הסקה (Training / Inference)

אימון הוא השלב שבו המודל לומד מכמויות עצומות של נתונים. הסקה היא השימוש במודל המוכן: הוא מקבל קלט חדש ומחזיר תשובה. כמו שאנבידיה מנסחת את זה, אין הסקה בלי אימון.

דוגמה: אימון הוא פרויקט ארוך, ובתיעוד של Google Cloud מוזכרים ״מודלים שמתאמנים שבועות או חודשים״. הסקה קורית בכל שאלה לצ׳טבוט, ולכן יותר משתמשים דורשים יותר שבבים גם אחרי שהאימון נגמר.

שבבים וחומרה

GPU (מעבד גרפי)

שבב שנבנה במקור לגרפיקה ולווידאו, עם ליבות רבות שמבצעות הרבה חישובים קטנים במקביל. זה בדיוק סוג החישוב שמודלי AI צריכים, ובו המעבד הרגיל (CPU) איטי בהרבה.

דוגמה: שבבי ה-AI של אנבידיה ושל AMD (סדרת Instinct) מריצים אימון והסקה במרכזי נתונים. מה כל חברה עושה, מוסבר ברשימת 15 מניות ה-AI.

CUDA

פלטפורמת התוכנה שאנבידיה השיקה בנובמבר 2006. היא מאפשרת להריץ חישובים כלליים, ולא רק גרפיקה, על המעבדים הגרפיים של החברה.

דוגמה: כשמדברים על ״החפיר״ של אנבידיה, כלומר על היתרון שקשה למתחרים לעקוף, מתכוונים בין השאר ל-CUDA: מי שכתב קוד לפלטפורמה צריך להשקיע עבודה כדי לעבור לשבבים של מתחרה.

ASIC (שבב ייעודי)

שבב שתוכנן למשימה אחת מוגדרת, במקום שבב כללי. ענקיות הענן מתכננות שבבי AI ייעודיים משלהן, לצד המעבדים הגרפיים שהן קונות.

דוגמה: ה-TPU של גוגל וה-Trainium של אמזון הם שבבים כאלה. AWS מתארת את Trainium כשבב שנבנה במיוחד לאימון ולהסקה.

TPU

משפחת שבבי ה-AI של גוגל. לפי Google Cloud, אלה שבבים ייעודיים (ASIC) שגוגל פיתחה בעצמה כדי להאיץ למידת מכונה.

דוגמה: גוגל משכירה TPU ללקוחות הענן שלה, ובאותו ענן מציעה גם מעבדים גרפיים. כך היא גם לקוחה של יצרניות השבבים וגם מתחרה שלהן.

HBM (זיכרון ברוחב פס גבוה)

זיכרון שבנוי משכבות מוערמות זו על זו ויושב צמוד למעבד ה-AI, כדי להזרים אליו נתונים מהר מאוד. מעבד מהיר בלי זיכרון מהיר פשוט מחכה לנתונים.

דוגמה: לפי מיקרון, ה-HBM4 שלה מעביר יותר מ-2.8 טרה-בייט לשנייה בכל ערימה (נבדק באוקטובר 2026). אנבידיה כותבת בדוח השנתי שהיא קונה זיכרון מ-SK hynix, ממיקרון ומסמסונג.

Fabless ו-Foundry

חברת Fabless מתכננת שבבים בלי מפעל משלה, וחוסכת את העלות והסיכון של הקמתו. Foundry הוא המפעל שמייצר שבבים לפי התכנון של הלקוחות.

דוגמה: בדוח השנתי מפברואר 2026 אנבידיה מתארת אסטרטגיית fabless, ומציינת ש-TSMC וסמסונג מייצרות עבורה את פרוסות הסיליקון. TSMC נוסדה ב-1987, ולפי החברה היא הראשונה בעולם שהוקמה כדי לייצר שבבים רק עבור לקוחות.

ליתוגרפיה ו-EUV

ליתוגרפיה היא ״הדפסת״ המעגלים על פרוסת הסיליקון: אור עובר דרך תבנית, ומערכת אופטית מקטינה את הדמות ומקרינה אותה על הפרוסה. במכונות EUV משתמשים באור עם אורך גל של 13.5 ננומטר בלבד, כדי להדפיס פרטים זעירים במיוחד.

דוגמה: לפי ASML, מכונות ה-EUV שלה מדפיסות את השכבות המורכבות ביותר בשבב, והטכנולוגיה ״ייחודית ל-ASML״.

אריזה מתקדמת (CoWoS)

השלב שאחרי הייצור, שבו מחברים כמה שבבי מעבד וערימות HBM על בסיס אחד, צמוד מאוד, כדי שהנתונים יעברו ביניהם מהר.

דוגמה: CoWoS היא טכנולוגיית האריזה של TSMC, ולפי החברה היא בייצור המוני מאז 2012. אנבידיה כותבת בדוח השנתי שלה שהיא משתמשת בה.

מרכזי נתונים וענן

מרכז נתונים (Data Center)

מבנה מלא בשרתים, ציוד תקשורת ומערכות חשמל וקירור. מרכזי נתונים ל-AI צפופים במיוחד, כי שבבי AI צורכים הרבה חשמל ומפיקים הרבה חום.

דוגמה: במרכז נתונים של AI יש שבבים (אנבידיה, AMD, ברודקום), רשת (אריסטה), קירור (ורטיב) וחשמל (קונסטליישן). כל אחת מהן היא חוליה בשרשרת הערך.

ענן והיפרסקיילר (Hyperscaler)

ענן הוא שכירה של כוח מחשוב ושירותי AI דרך האינטרנט, ותשלום לפי שימוש. היפרסקיילרים הם חברות הענן הגדולות ביותר, שבונות מרכזי נתונים בקנה מידה עצום: אמזון (AWS), מיקרוסופט (Azure) וגוגל. בדיונים על תשתיות מצרפים אליהן לרוב גם את מטא. כולן קונות שבבי AI בכמויות גדולות.

דוגמה: כשמשקיעים שואלים ״כמה ההיפרסקיילרים מוציאים?״, הכוונה לתקציבי הבנייה שלהם, שקובעים במידה רבה את ההזמנות אצל ספקיות השבבים, הזיכרון והחשמל.

CapEx (השקעות הוניות)

הכסף שחברה משקיעה בנכסים לטווח ארוך, כמו מבנים, שרתים, שבבים וציוד. בניגוד להוצאה שוטפת כמו משכורות, ההשקעה נרשמת כנכס ונפרסת בדוחות על כמה שנים.

דוגמה: בהודעה על תוצאות הרבעון השלישי, מ-21 באוקטובר 2026, צפתה מטא השקעות הוניות של 135–145 מיליארד דולר בשנת 2026, כולל תשלומי קרן על חכירות מימוניות. בתחזית הקודמת הטווח היה 130–145 מיליארד, כך שהחברה צמצמה אותו.

מניות ושוק ההון: היסודות

מניה

חלק בבעלות על חברה. כשהחברה מצליחה, מחיר המניה יכול לעלות, והחברה יכולה גם לחלק דיבידנד. כשהיא נכשלת, המניה יורדת, ובמקרה קיצון אפשר להפסיד את כל ההשקעה.

דוגמה: מי שקונה מניה של מיקרוסופט לא הופך ללקוח שלה, אלא לבעלים של חלק זעיר ממנה, ששוויו עולה ויורד עם החברה.

בורסה וסימול (Ticker)

בורסה היא השוק המוסדר שבו קונים ומוכרים ניירות ערך: בארה״ב NYSE ונאסד״ק, ובישראל הבורסה בתל אביב, שבה המסחר מתקיים בימים שני עד שישי. סימול (טיקר) הוא קיצור של כמה אותיות שמזהה את נייר הערך במסחר.

דוגמה: NVDA הוא הסימול של אנבידיה בנאסד״ק, ו-TSM של TSMC בבורסת ניו יורק.

ADR

נייר ערך שנסחר בארה״ב ומייצג מניות של חברה זרה. בנק אמריקאי מנפיק אותו מול המניות המקוריות, והמחיר שלו עוקב אחרי המניה בבורסה בארץ המוצא, לפי היחס ביניהם.

דוגמה: כל יחידה של TSMC שנסחרת בניו יורק מייצגת חמש מניות רגילות של החברה, לפי הדוח השנתי שהגישה ב-2026.

שווי שוק (Market Cap)

מחיר מניה אחת כפול מספר המניות של החברה: השווי שהשוק נותן לחברה כולה. במדדים כמו נאסד״ק 100 ומדד השבבים, המשקל של כל חברה נקבע לפי שווי השוק שלה, עם תקרות שמגבילות את משקלן של הגדולות ביותר.

דוגמה להמחשה: 100 מיליון מניות במחיר 50 דולר הן שווי שוק של 5 מיליארד דולר.

דוח רבעוני ורווח למניה (EPS)

חברות ציבוריות בארה״ב מגישות לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) דוח רבעוני (10-Q) על כל אחד משלושת הרבעונים הראשונים בשנה, ודוח שנתי (10-K). המספרים שמשקיעים בודקים קודם הם ההכנסות, הרווח למניה (הרווח הנקי חלקי מספר המניות) והתחזית.

דוגמה: ברבעון השלישי של 2026 דיווחה מטא על הכנסות של 64.6 מיליארד דולר, עלייה של 26% לעומת הרבעון המקביל, ועל רווח מדולל של 3.83 דולר למניה. בנטרול הוצאה של 9.89 מיליארד דולר בגין הסדר משפטי, הרווח למניה היה מגיע ל-7.40 דולר. לכן קוראים גם את ההסברים שבדוח, ולא רק את השורה התחתונה.

מכפיל רווח (P/E)

מחיר המניה חלקי הרווח למניה ב-12 החודשים האחרונים: כמה משלמים על כל דולר של רווח שנתי. מכפיל גבוה יכול לשקף ציפייה לצמיחה, או מחיר יקר ביחס לרווחים הנוכחיים.

דוגמה להמחשה: מניה במחיר 100 דולר עם רווח של 4 דולר למניה נסחרת במכפיל 25.

דיבידנד

חלק מהרווח שהחברה מחלקת לבעלי המניות במזומן, בדרך כלל לפי לוח זמנים קבוע. חברות צמיחה רבות מחלקות מעט או בכלל לא, ומשקיעות את הרווח בעסק.

דוגמה: ברבעון השלישי של 2026 שילמה מטא דיבידנדים ותשלומים מקבילים בהיקף של 1.36 מיליארד דולר. מדיבידנד של חברה אמריקאית מנכים מס בארה״ב עוד לפני שהכסף מגיע אליכם (ראו W-8BEN).

תשואה

כמה ההשקעה הרוויחה או הפסידה, באחוזים, כולל דיבידנדים. תשואה נומינלית היא המספר על הנייר, ותשואה ריאלית היא מה שנשאר אחרי האינפלציה.

דוגמה להמחשה: 10,000 ₪ שהפכו בתוך שנה ל-10,800 ₪ הם תשואה נומינלית של 8%. אם האינפלציה הייתה 3%, התשואה הריאלית קרובה ל-5%.

תנודתיות וסטיית תקן

עד כמה המחיר של נייר ערך זז למעלה ולמטה. מודדים אותה בעזרת סטיית תקן, ולפי רשות ניירות ערך, ככל שהיא גבוהה יותר כך הסיכון גבוה יותר. תנודתיות גבוהה פירושה גם עליות חדות וגם ירידות חדות.

דוגמה: מניית שבבים בודדת יכולה לזוז ביום הדוחות שלה הרבה יותר ממדד של 500 חברות, שבו התנודות של חברה אחת מתקזזות מול האחרות.

פיזור

חלוקת הכסף בין השקעות רבות, כדי שהפסד באחת לא יכריע את כל התיק. ה-SEC מסכמת את זה במשפט ״אל תשימו את כל הביצים בסל אחד״.

דוגמה: מי שקונה מניה אחת של חברת AI תלוי בגורל של חברה אחת. מי שקונה קרן על מדד רחב מחזיק מאות חברות מתחומים שונים.

בועה

מצב שבו מחירים עולים הרבה מעבר למה שההכנסות והרווחים מצדיקים, כי המשקיעים בטוחים ש״הפעם זה שונה״. בזמן אמת קשה לדעת אם יש בועה, ולרוב מגלים בדיעבד.

דוגמה: לפי בריטניקה, בבועת הדוט-קום טיפס נאסד״ק המורכב ל-5,048 נקודות במרץ 2000, ועד אוקטובר 2002 צנח ל-1,139. עד אז רוב חברות הדוט-קום הציבוריות קרסו, אף שהאינטרנט עצמו לא נעלם.

מדדים, קרנות ותעודות סל

מדד

מספר שמודד את הביצועים של סל מניות שנבחר לפי כללים קבועים. המדד עצמו הוא רק חישוב. כדי להשקיע בו, קונים קרן שעוקבת אחריו.

דוגמה: מדד תל אביב 125 בישראל, ובארה״ב S&P 500 ומדד הדאו ג׳ונס, שכולל 30 מניות של חברות אמריקאיות מובילות.

S&P 500

המדד המרכזי של שוק המניות האמריקאי. לפי S&P Dow Jones Indices, הוא כולל 500 חברות מובילות ומכסה כ-80% משווי השוק הזמין במניות בארה״ב (נכון לאוקטובר 2026).

דוגמה: קרן שעוקבת אחרי המדד נותנת בבת אחת חשיפה לכל 500 החברות, ובהן ענקיות AI כמו אנבידיה ומיקרוסופט. אפשר לקנות כזו כתעודת סל בניו יורק או כקרן סל בתל אביב.

נאסד״ק 100

מדד של 100 מהחברות הגדולות שרשומות בנאסד״ק, בלי חברות פיננסיות. רבות מענקיות הטכנולוגיה רשומות שם, ולכן המדד מוטה לטכנולוגיה. לא להתבלבל עם נאסד״ק המורכב (Composite), שכולל את כל המניות הרגילות שרשומות בנאסד״ק.

דוגמה: תעודת הסל QQQ של אינבסקו עוקבת אחרי נאסד״ק 100, וגם בבורסה בתל אביב נסחרות קרנות סל על המדד.

מדד השבבים (SOX)

מדד של 30 חברות השבבים הגדולות שנסחרות בארה״ב. כשבכותרות כתוב ש״מדד השבבים ירד״, לרוב מתכוונים אליו.

דוגמה: SMH ו-SOXX מתמקדות במניות שבבים, אבל אף אחת מהן לא עוקבת אחרי SOX: לפי המנפיקים, SMH עוקבת אחרי MVIS US Listed Semiconductor 25, ו-SOXX אחרי NYSE Semiconductor Index (נכון לאוקטובר 2026). ההשוואה ביניהן נמצאת במדריך לתעודות סל על AI ושבבים.

תעודת סל (ETF)

קרן שמחזיקה סל של ניירות ערך ונסחרת בבורסה כמו מניה, במחיר שמשתנה לאורך יום המסחר. רבות מהן עוקבות אחרי מדד, ויש גם תעודות סל בניהול אקטיבי. בעברית קוראים כך ל-ETF בחו״ל, ובישראל המוצר המקביל נקרא היום ״קרן סל״.

דוגמה: SMH ו-SOXX מתמקדות בשבבים, BOTZ ו-AIQ בבינה מלאכותית ורובוטיקה, ו-QQQ עוקבת אחרי נאסד״ק 100. ראו גם את תעודות הסל בעמוד הבית.

קרן סל

הגרסה הישראלית של ETF: קרן מחקה שנסחרת בבורסה בתל אביב לאורך היום, ו״עושה שוק״ מציג לה מחירי קנייה ומכירה. לפי רשות ניירות ערך, באוקטובר 2018 הפכו תעודות הסל הישראליות לקרנות נאמנות, ורובן לקרנות סל.

דוגמה: קרן סל על S&P 500 קונים בבורסה בתל אביב, בשקלים ובשעות המסחר המקומיות.

קרן מחקה

קרן נאמנות שעוקבת אחרי מדד, אבל לא נסחרת ברציפות: קונים ופודים אותה מול מנהל הקרן, במחיר שנקבע פעם ביום. לפי רשות ניירות ערך, בקרן מחקה ייתכנו גם דמי ניהול משתנים של עד 0.3%, שנועדו לעזור למנהל לקרב את תשואת הקרן לתשואת המדד.

דוגמה: הוראת קנייה שנתתם במהלך היום, לפני השעה שהקרן קבעה, תתבצע בסוף יום המסחר, במחיר שעוד לא היה ידוע כשנתתם אותה. הוראה שתגיע אחרי השעה הזו תתבצע ביום המסחר הבא.

דמי ניהול

העמלה השנתית שהקרן גובה מהנכסים שלה, כאחוז מההשקעה. היא לא מופיעה כחיוב נפרד: לפי רשות ניירות ערך, היא מחושבת מדי יום ומקוזזת מהתשואה. בקרנות בישראל היא נעה בין 0% ל-3.5%, ועוד שכר נאמן של עד 0.25%. בחו״ל קוראים לה Expense Ratio.

דוגמה: ב-QQQ דמי הניהול הם 0.18% בשנה (נכון לאוקטובר 2026), כ-18 דולר על כל 10,000 דולר. הם שונים מדמי טיפול.

תעודת סל ממונפת

קרן שמנסה לתת פי 2 או פי 3 מהתשואה היומית של מדד, או את ההפך ממנה. החישוב מתאפס כל יום, ולכן לאורך זמן התוצאה יכולה להיות רחוקה מאוד מ״פי 2 מהמדד״, גם בכיוון של הפסד.

דוגמה: ה-SEC מביאה מקרה שבו מדד עלה 2% בארבעה חודשים, ותעודה שמכוונת לפי 2 מהתשואה היומית שלו ירדה באותה תקופה 6%.

מסחר ועמלות

חשבון מסחר עצמאי

חשבון ניירות ערך על שמכם, בבנק או בבית השקעות, שבו אתם מחליטים לבד מה לקנות, מתי ובכמה.

דוגמה: מאותו חשבון אפשר לקנות מניה אמריקאית, תעודת סל בניו יורק וקרן סל בתל אביב. מה בודקים לפני שבוחרים חשבון, ריכזנו ברשימת הבדיקה לבחירת חשבון מסחר.

פקודת שוק (Market)

הוראה לקנות או למכור מיד, במחיר הטוב ביותר שזמין באותו רגע. כמעט תמיד היא מתבצעת, אבל המחיר לא מובטח, והוא יכול להיות שונה מהמחיר האחרון שראיתם.

דוגמה: פקודת שוק ברגע הפתיחה, כשהמחירים קופצים, עלולה להתבצע במחיר יקר מהצפוי.

פקודת לימיט (Limit)

הוראה לקנות רק במחיר שקבעתם או נמוך ממנו, או למכור רק במחיר שקבעתם או גבוה ממנו. החיסרון: אם המחיר לא מגיע לשם, הפקודה לא מתבצעת.

דוגמה: לפי ה-SEC, מי שרוצה לקנות מניה ב-10 דולר לכל היותר נותן פקודת לימיט של 10 דולר, והיא תתבצע רק אם המחיר יהיה 10 דולר או פחות.

מרווח (Bid-Ask Spread)

ההפרש בין המחיר הגבוה ביותר שקונה מוכן לשלם (Bid) למחיר הנמוך ביותר שמוכר מוכן לקבל (Ask). זו עלות סמויה, ובניירות שנסחרים הרבה היא בדרך כלל קטנה יותר.

דוגמה: לפי ה-SEC, אם תעודת סל מצוטטת $59.50/$60, מי שקונה 200 יחידות ומוכר אותן מיד מפסיד 100 דולר: הוא קונה ב-60 ומוכר ב-59.50.

שעות מסחר

המסחר הרגיל בניו יורק מתקיים בין 9:30 ל-16:00 שעון מקומי, כלומר ברוב השנה 16:30–23:00 שעון ישראל. כשישראל וארה״ב עוברות שעון בתאריכים שונים (כשבועיים־שלושה במרץ, ושבוע אחד בסוף אוקטובר או בתחילת נובמבר), המסחר מתחיל ונגמר שעה מוקדם יותר.

דוגמה: ב-2026 מועדי המעבר הם 8 במרץ בארה״ב ו-27 במרץ בישראל, ובסתיו 25 באוקטובר בישראל ו-1 בנובמבר בארה״ב. בין המועדים האלה המסחר בניו יורק נפתח ב-15:30 ונסגר ב-22:00 שעון ישראל. עוד במדריך לקניית מניות אמריקאיות מישראל.

עמלת קנייה ומכירה

התשלום לבית ההשקעות על כל עסקה. במניות אמריקאיות הוא מחושב לרוב לפי מספר המניות או כסכום קבוע, עם מינימום לעסקה. בעסקאות קטנות המינימום הוא שקובע.

דוגמה להמחשה: בעמלה של סנט אחד למניה עם מינימום של 5 דולר לעסקה, קנייה של 10 מניות עולה 5 דולר, ולא 10 סנט. את העמלות של אקסלנס טרייד, המפורסמות והמרביות, ריכזנו בצ׳קליסט לבחירת חשבון מסחר.

דמי טיפול ודמי משמרת

דמי טיפול הם תשלום חודשי שבית ההשקעות גובה על ניהול החשבון. דמי משמרת נגבים על החזקת ניירות הערך, לרוב כאחוז משווי התיק. שניהם שונים מדמי הניהול של קרן.

דוגמה: בתעריפון המלא של אקסלנס, המחיר המרבי של דמי טיפול ללקוח פרטי הוא 99 ₪ לחודש (נבדק ב-26.10.2026). לקוחות חדשים, שלא היה להם חשבון באקסלנס בשנה האחרונה ומפקידים 10,000 ₪ לפחות עד 31.12.2026, מקבלים פטור מדמי הטיפול החודשיים לכל חיי החשבון. הפטור לא חל על עמלות קנייה ומכירה, דמי משמרת ותשלומים אחרים (פרטי המבצע).

המרת מט״ח

כדי לקנות מניה אמריקאית צריך דולרים. אם יש לכם בחשבון שקלים, בית ההשקעות ממיר אותם, ועל ההמרה יש עלות: עמלה, פער בשער או שניהם. משלמים אותה שוב כשממירים בחזרה לשקלים.

דוגמה: מי שממיר לפני כל קנייה ובחזרה אחרי כל מכירה משלם את עלות ההמרה פעמיים בכל סבב, ולכן יש משקיעים שמשאירים בחשבון יתרה בדולרים.

מסים על השקעות

מס רווחי הון

לפי רשות המסים (ההסברים לטופס 1322), יחיד משלם 25% על הרווח הריאלי ממכירת מניות, כלומר על הרווח שנשאר אחרי ניכוי האינפלציה, ובנייר ערך שנקוב במטבע חוץ, כמו מניה אמריקאית, אחרי ניכוי השינוי בשער המטבע. בעל מניות מהותי בחברה משלם 30%. המס חל רק כשמוכרים.

דוגמה להמחשה: קניתם ב-10,000 ₪ ומכרתם ב-12,000 ₪. הרווח הנומינלי הוא 2,000 ₪, והמס מחושב רק על החלק שמעבר לאינפלציה. בבית השקעות ישראלי המס מנוכה בדרך כלל במקור, כבר במכירה. הפירוט במדריך המס על מניות אמריקאיות.

מס יסף

מס נוסף על הכנסות גבוהות. לפי רשות המסים, ב-2026 יחיד שהכנסתו החייבת עולה על 721,560 ₪ בשנה משלם 3% נוספים על החלק שמעל הסכום הזה. מי שההכנסה ההונית שלו לבדה (רווחי הון, דיבידנד, ריבית ועוד) עולה על הסף משלם עוד 2% על החלק ההוני שמעליו.

דוגמה להמחשה: בהכנסה חייבת של 800,000 ₪, מתוכם 300,000 ₪ רווח ממניות, משלמים 3% רק על 78,440 ₪ שמעל הסף. ה-2% לא חלים, כי ההכנסה ההונית נמוכה מהסף. לפי הוראת ביצוע 5/2025 של רשות המסים, מס היסף על רווחי הון לא נלקח בחשבון בניכוי במקור ובמקדמות, ולכן משלמים אותו בדוח השנתי.

קיזוז הפסדים

לפי רשות המסים, הפסד ממכירת נייר ערך שנוצר השנה מקזזים מול כל רווח הון, וגם מול ריבית או דיבידנד מניירות ערך שהמס עליהם אינו עולה על 25%. הפסד שנשאר עובר לשנים הבאות, ושם מקזזים אותו רק מול רווחי הון.

דוגמה להמחשה: הרווחתם 5,000 ₪ במניה אחת והפסדתם 2,000 ₪ במניה אחרת באותה שנה. המס מחושב על 3,000 ₪.

W-8BEN

טופס של רשות המסים האמריקאית (IRS), שבו מצהירים שאינכם אמריקאים ומבקשים את הטבות אמנת המס. לפי ה-IRS, בלי הטופס הגוף המשלם עלול לנכות במקור 30% מדיבידנדים. לפי אמנת המס בין ישראל לארה״ב, המס על דיבידנד ליחיד מוגבל ל-25%.

דוגמה: הטופס תקף בדרך כלל עד סוף השנה השלישית אחרי שנת החתימה: טופס שנחתם ב-2026 תקף עד 31.12.2029, אלא אם פרט בו הפך ללא נכון, למשל כשעוברים לגור בארה״ב.

שאלות נפוצות על המונחים