סוגי פקודות מסחר בבורסה: לימיט, מרקט, סטופ לוס ומה ההבדל ביניהן

סוגי פקודות במסחר, בקצרה: פקודת מרקט (שוק, MKT) קונה או מוכרת בדרך כלל מיד, במחיר הזמין באותו רגע, אבל המחיר לא מובטח. פקודת לימיט (LMT, בבורסה בתל אביב ״פקודת שער״) קובעת מחיר מרבי לקנייה או מחיר מינימלי למכירה, ולכן ייתכן שלא תתבצע בכלל. פקודת סטופ מחכה עד שהמחיר מגיע לרמה שקבעתם, ורק אז נשלחת לביצוע.

כל השאר הם וריאציות: סטופ לימיט, סטופ נגרר, טייק פרופיט ו-OCO, פקודות לפתיחה ולנעילה, והוראות שקובעות לכמה זמן הפקודה בתוקף.

לפני הכול: הצעות קנייה ומכירה, ומה זה מרווח

למניה שנסחרת בבורסה יש בכל רגע שני מחירים. ההצעה הגבוהה ביותר של קונה נקראת bid, וההצעה הנמוכה ביותר של מוכר נקראת ask. ההפרש ביניהם הוא המרווח (spread). לפי ה-SEC, המרווח הוא עלות סמויה, ובתעודות סל נזילות, עם מחזור מסחר גבוה, הוא בדרך כלל צר יותר.

דוגמה: במניה מסוימת הקונים מציעים לכל היותר 99.90 דולר (bid), והמוכרים מבקשים לפחות 100.10 דולר (ask). המרווח הוא 20 סנט. מי שקונה 10 מניות בפקודת מרקט משלם בערך 100.10 דולר למניה, ואם ימכור מיד יקבל בערך 99.90. ההפסד הוא 2 דולר, כ-0.2%, ובלי שהמחיר זז. העמלות של הברוקר באות על זה בנפרד, ואפשר להשוות אותן בהשוואת עמלות המסחר.

המרווח חשוב כי הוא קובע איפה פקודת מרקט תתבצע: לפי ה-SEC, פקודת קנייה מתבצעת בדרך כלל בסביבות מחיר ה-ask, ופקודת מכירה בסביבות מחיר ה-bid. המחיר האחרון שמופיע על המסך הוא מחיר העסקה הקודמת, ולא בהכרח המחיר שתקבלו.

פקודת מרקט (MKT): מתבצעת מיד, במחיר שלא ידוע מראש

פקודת מרקט אומרת ״קנו או מכרו עכשיו, במחיר הטוב ביותר שיש״. לפי ה-SEC, היא מתבצעת בדרך כלל מיד, אבל המחיר לא מובטח, ופקודה גדולה יכולה להתבצע בכמה מחירים אם אין מספיק כמות במחיר אחד.

זה קורה כי פקודת מרקט ״אוכלת״ את ספר הפקודות מהמחיר הטוב ביותר והלאה. כך יכול להיראות ספר הפקודות של מניה דלה במסחר:

על המסך ראיתם 10 דולר, אבל שילמתם 3,100 דולר, כלומר כ-10.33 דולר למניה בממוצע: 3.3% יותר. את הממוצע של קנייה שהתבצעה בכמה מחירים אפשר לחשב במחשבון המחיר הממוצע למניה.

פקודת שוק בבורסה בתל אביב

לפי הבורסה, פקודת שוק (MKT) מוגשת בלי הגבלת שער, וברשימת הפקודות שלה היא מופיעה רק בשלב המסחר הרציף. פקודת קנייה כזאת נפגשת עם פקודות המכירה שבספר, החל מהזולה ביותר. אם לא נמצא לה צד שני, או שנשארה שארית, היא נרשמת בספר כפקודת שער (לימיט) במחיר העסקה האחרונה.

פקודת לימיט (LMT): מה זה לימיט ואיך קובעים מחיר

לימיט היא פקודה עם תקרת מחיר לקנייה או רצפת מחיר למכירה. לפי ה-SEC, פקודת לימיט לקנייה מתבצעת רק במחיר הלימיט או נמוך ממנו, ופקודת לימיט למכירה רק במחיר הלימיט או גבוה ממנו. מי שרוצה לקנות מניה ב-10 דולר לכל היותר שולח לימיט של 10 דולר, והפקודה תתבצע רק אם המחיר יהיה 10 דולר או פחות.

בדוגמת ספר הפקודות שלמעלה, לימיט לקנייה של 300 מניות ב-10.20 דולר יקנה 200 מניות (100 ב-10.00 ו-100 ב-10.20). 100 המניות הנותרות ימתינו בספר ב-10.20, עד שמוכר יסכים למחיר הזה או עד שהפקודה תפקע.

התור: בבורסה בתל אביב העדיפות היא קודם לפי המחיר ואחר כך לפי הזמן. קונה שהציע מחיר גבוה יותר עומד לפניכם, ומי שהציע את אותו מחיר לפניכם יקבל ביצוע ראשון.

פקודת סטופ, סטופ לוס וסטופ לימיט

פקודת סטופ, שנקראת גם סטופ לוס (stop-loss), ממתינה עד שהמחיר מגיע למחיר שקבעתם, מחיר הסטופ. לפי ה-SEC, ברגע הזה היא הופכת לפקודת מרקט. סטופ למכירה ממוקם מתחת למחיר הנוכחי, ומשמש בדרך כלל כדי להגביל הפסד או לשמור על רווח במניה שאתם מחזיקים. סטופ לקנייה ממוקם מעל המחיר הנוכחי, ומשמש בדרך כלל את מי שמכר מניה בחסר (שורט).

מה שחשוב לזכור: מחיר הסטופ הוא רק הטריגר. לפי ה-SEC, מחיר הביצוע יכול להיות רחוק ממנו מאוד, והסטופ עלול להיות מופעל בגלל תנודה קצרה בתוך היום, ולהתבצע במחיר גרוע בהרבה ממחיר הסגירה של אותו יום. גם ההגדרה של ״המחיר הגיע״ משתנה: יש ברוקרים שמפעילים סטופ רק לפי מחיר העסקה האחרונה, ויש שמפעילים לפי הציטוטים, כלומר לפי הצעות הקנייה והמכירה.

סטופ לימיט

סטופ לימיט משלבת את שתי הפקודות: כשהמחיר מגיע למחיר הסטופ, נשלחת פקודת לימיט במקום פקודת מרקט. מחיר הסטופ ומחיר הלימיט לא חייבים להיות זהים. בדוגמה של ה-SEC, סטופ לימיט למכירה עם סטופ ב-3 דולר ולימיט ב-2.50 דולר הופכת לפקודה פעילה כשהמחיר מגיע ל-3 דולר, אבל תתבצע רק ב-2.50 דולר או יותר. אם המחיר יורד מהר אל מתחת ל-2.50 ולא חוזר, המניות לא יימכרו.

סטופ נגרר

בסטופ נגרר (trailing stop) מחיר הסטופ נקבע כמרחק קבוע מהמחיר בשוק, בדולרים או באחוזים. כשהמניה זזה לכיוון שטוב לכם, הסטופ זז איתה. כשהיא זזה נגדכם, הסטופ נשאר במקום. הדוגמה של ה-SEC: קניתם ב-20 דולר, המניה עלתה ל-22, ושלחתם סטופ נגרר למכירה דולר אחד מתחת למחיר השוק. המניה מגיעה לשיא של 24 דולר ומתחילה לרדת, והסטופ נשאר ב-23. כשהמחיר יורד ל-23 נשלחת פקודת המכירה, שעשויה להתבצע במחיר אחר מ-23.

הפקודה המותנית בתל אביב

ברשימת הפקודות של הבורסה בתל אביב מופיעה ״פקודה מותנית שער״ (STL): פקודת שער שמוגשת עם תנאי. יש ארבעה סוגי תנאים: קנייה או מכירה כשהשער גבוה מערך מסוים או שווה לו, וקנייה או מכירה כשהשער נמוך מערך מסוים או שווה לו. למשל: ״מכירה כשהשער 950 אגורות או פחות״. אחרי שמתבצעת בנייר עסקה שמקיימת את התנאי, הפקודה משתחררת כפקודת שער רגילה, כלומר לימיט. היא לא משתתפת במסחר הפתיחה. פקודת סטופ שהופכת לפקודת שוק לא מופיעה ברשימה של הבורסה, ולכן אם בית ההשקעות מציע ״סטופ לוס״, שאלו איך בדיוק הוא מבצע אותו.

טייק פרופיט ופקודת OCO: יעד רווח וסטופ יחד

טייק פרופיט (take profit) היא מכירה אוטומטית כשהמחיר עולה ליעד שקבעתם. אפשר לבצע אותה כלימיט למכירה מעל המחיר הנוכחי, כי לפי ה-SEC לימיט למכירה מתבצעת רק במחיר הלימיט או גבוה ממנו. מניה נסחרת ב-100 דולר ואתם רוצים למכור אם תגיע ל-120? לימיט למכירה ב-120. בתל אביב אפשר גם פקודה מותנית מסוג ״מכירה כשהשער גבוה מערך מסוים או שווה לו״.

פקודת OCO (One-Cancels-the-Other) מחזיקה שתי פקודות פתוחות במקביל, וכשאחת מתבצעת השנייה מתבטלת. לפי בית ההשקעות האמריקאי Fidelity, היא נקראת לעיתים קרובות גם bracket, והשילוב הנפוץ הוא לימיט וסטופ. בהמשך לדוגמה: לימיט למכירה ב-120 וסטופ למכירה ב-90. אם המניה נמכרת ב-120, הסטופ מתבטל. אם היא יורדת ל-90, הלימיט מתבטל. ב-Fidelity שתי הפקודות חייבות להיות באותה הוראת זמן, כלומר עם אותו תוקף.

• הביטול לא מובטח. לפי Fidelity, ביטול הפקודה השנייה נעשה ״במאמץ סביר״, ובשוק תנודתי שתי הפקודות עלולות להתבצע.
• OTO ו-OTOCO. פקודה ראשית, למשל קנייה, שאם היא מתבצעת במלואה היא משחררת פקודה משנית (OTO) או זוג פקודות OCO של יעד וסטופ (OTOCO).
• איפה הפקודה ממתינה. OCO ו-OTO לא מופיעות ברשימת הפקודות של הבורסה בתל אביב. פקודות כאלה, וגם חלק מפקודות היעד והסטופ, ממתינות לפעמים אצל הברוקר. אצל בית השקעות ישראלי אחד, למשל, טייק פרופיט לא מוצגת בספר הפקודות של הבורסה עד שהמחיר מגיע ללימיט, וב-Fidelity סטופ נגרר מנוטר רק בשעות המסחר הרגילות.

לכמה זמן הפקודה בתוקף: יום, GTC ועוד

לכל פקודה יש גם הוראת זמן. אם לא בחרתם אחרת, לפי ה-SEC זו פקודת יום.

פקודות בבורסה בתל אביב: פתיחה, נעילה, TAL וקרחון

יום המסחר בתל אביב מחולק לשישה שלבים, ובכל שלב מותרים סוגי פקודות אחרים. השעות המדויקות, ושעון שמראה אם יש מסחר עכשיו, נמצאים בשעות המסחר בבורסה בתל אביב. לפי כללי הבורסה, נכון לאוקטובר 2026:

1. טרום פתיחה (מ-9:25). אפשר להגיש פקודות, אבל אין עסקאות. מותרות פקודת שער (LMT), פקודת שער למסחר הפתיחה (LMO), פקודה מותנית וקרחון, וגם פקודות TAL שממתינות לסוף היום. פקודת שוק לא מופיעה ברשימה של השלב הזה. במניות, גם פקודה במחיר שרחוק ביותר מ-35% משער הבסיס נדחית.
2. מסחר הפתיחה (בסביבות 10:00, ובחלק מהמניות ב-10:15). מכרז שקובע לכל נייר שער פתיחה אחד: השער שבו נפגשים הביקוש וההיצע ומושג המחזור הגדול ביותר. שארית של LMT עוברת למסחר הרציף עם המחיר והעדיפות המקוריים. שארית של LMO מתבטלת.
3. מסחר רציף. כאן מותרות גם פקודת שוק, IOC ו-FOK. התנודה המרבית לא מוגבלת, אבל אם פקודה צפויה לגרום לתנודה חריגה, ממתן התנודות של הבורסה עוצר את המסחר בנייר ל-5–6 דקות ואחר כך עורך מכרז.
4. טרום נעילה ומסחר הנעילה (בימים שני עד חמישי בסביבות 17:15 עד 17:25, ובימי שישי בסביבות 13:35 עד 13:45). אפשר להוסיף רק פקודות שער וקרחון, וגם פקודות TAL שממתינות לשלב הבא. פקודות שלא בוצעו ברציף עוברות לכאן, ובמכרז הנעילה נקבע מחיר אחד בשיטה דומה לפתיחה.
5. מסחר בשער הנעילה (TAL, עד 17:30, ובימי שישי עד 13:50). 5–6 דקות של מסחר במחיר אחד, שער הנעילה. פקודת TAL כוללת רק כמות. פקודות לימיט וקרחון שלא בוצעו בנעילה, ושהמחיר שלהן טוב משער הנעילה או שווה לו, עוברות לכאן אוטומטית. לפי הבורסה, פקודות אחרות, למשל סטופ לוס, לא עוברות.

פקודת קרחון (ICE) ופקודת בלוק

פקודת קרחון היא פקודת שער (לימיט) עם שלוש כמויות: כמות כוללת, כמות ראשונה להצגה וכמות נוספת להצגה. לפי הבורסה, בספר הפקודות רואים בכל רגע רק את החלק הגלוי. רק אחרי שהוא מתבצע במלואו נחשפת המנה הבאה. כך משתתפים אחרים לא רואים את הגודל המלא של הפקודה. יש לזה מחיר: באותו מחיר, הכמויות הגלויות של פקודות אחרות קודמות לחלק הסמוי, וכל מנה שנחשפת נכנסת לתור לפי הרגע שבו נחשפה. במכרזי הפתיחה והנעילה הקרחון משתתף בכמות הכוללת.

פקודת בלוק (BTF) מיועדת לעסקה גדולה שסוכמה מראש בין שני צדדים. היא לא נרשמת בספר הפקודות, ומתבצעת רק מול הצד שאיתו תואמה העסקה.

פקודות בפתיחה, בנעילה ובמסחר המוקדם והמאוחר בארה״ב

גם בנאסד״ק המסחר הרגיל נפתח ונסגר במכרז: מכרז הפתיחה ב-9:30 שעון ניו יורק ומכרז הנעילה ב-16:00, כלומר 16:30 ו-23:00 שעון ישראל ברוב השנה, ו-15:30 ו-22:00 ב״שבועות הפער״: כמה שבועות במרץ ושבוע אחד בסתיו. מי שרוצה ביצוע דווקא במחיר הפתיחה או הנעילה משתמש בפקודות MOO ו-LOO לפתיחה, או MOC ו-LOC לנעילה (מרקט או לימיט), אם הברוקר מציע אותן.

במסחר המוקדם (pre-market) ובמסחר המאוחר (after-hours) הכללים אחרים. לפי FINRA:

• הנזילות נמוכה יותר, ולכן פקודה עלולה להתבצע חלקית או לא להתבצע בכלל, והמחירים תנודתיים יותר.
• ברוקרים עשויים לקבל בשעות האלה רק פקודות לימיט.
• לכל ברוקר מדיניות משלו: יש שמבטלים פקודה שלא בוצעה במסחר המורחב, ויש שמעבירים אותה לתחילת המסחר הרגיל.

לפי אישור ה-SEC מאפריל 2026 לשלב המסחר הלילי בנאסד״ק, בשלב הזה מותרות רק פקודות לימיט, בלי פקודות שוק. מה ידוע על המסחר הלילי מוסבר במדריך למסחר הלילי בנאסד״ק, ואת השעות של כל שלב בשעון ישראל תמצאו בשעון המסחר בארה״ב.

פקודות על שברי מניות

בשברי מניות קונים לפי סכום כסף ולא לפי מספר מניות, למשל 100 דולר במניה שמחירה 400 דולר, כלומר רבע מניה. לפי FINRA, נכון לאוקטובר 2026, יש ברוקרים שמבצעים פקודות כאלה מיד, ויש שאוספים את פקודות הלקוחות במהלך היום ומבצעים אותן יחד כמניות שלמות. שיטת הביצוע עשויה להשפיע על המחיר שתשלמו או תקבלו. לרוב אי אפשר לסחור בשברי מניות מחוץ לשעות המסחר הרגילות. עוד על שברי מניות למשקיעים מישראל במדריך לקניית מניות אמריקאיות, וכמה עמלת מינימום מייקרת קניות קטנות חישבנו במדריך להשקעה של 10,000 ש״ח.

דוגמה: אותה מניה, ארבע פקודות, פתיחה בפער

מניה אמריקאית נסגרה ב-50 דולר. אחרי הנעילה פורסם דוח חלש, ולמחרת היא נפתחת ב-44 דולר. כך מתנהגות פקודות שהשארתם מראש בהוראת GTC (פקודת יום כבר הייתה פוקעת בנעילה), ופקודת מרקט ששלחתם לפני הפתיחה:

ובתל אביב: מניה נסחרת ב-1,000 אגורות (10 ₪), ושלחתם פקודה מותנית למכירה כשהשער 950 אגורות או פחות, עם הגבלת שער של 940. אם למחרת העסקאות מתבצעות ב-900, הפקודה משתחררת כלימיט ב-940, ולא תתבצע כל עוד הקונים מציעים 900.

איזו פקודה מתאימה לאיזו מטרה

כל פקודה מבטיחה דבר אחד על חשבון דבר אחר, ולכן השאלה היא מה חשוב לכם יותר:

לפי ה-SEC, לא כל בית השקעות מציע את כל סוגי הפקודות, ויש ברוקרים שמציעים פקודות עם שמות דומים והבדלים חשובים. לכן בדקו איך כל פקודה מוגדרת במערכת המסחר שלכם.

4 טעויות נפוצות עם פקודות

1. פקודת מרקט במניה דלה במסחר. כשיש מעט מוכרים, הפקודה עולה בספר הפקודות ומתבצעת במחירים גבוהים יותר, כמו בדוגמה של 10.33 דולר במקום 10.
2. פקודת מרקט לפני הפתיחה או במסחר המורחב. לפי FINRA, חדשות שמתפרסמות כשהשוק סגור יכולות להזיז מאוד את מחיר הפתיחה, ובמסחר המוקדם והמאוחר יש פחות קונים ומוכרים. בלימיט אתם קובעים את המחיר מראש. את מועדי הדוחות של חברות ה-AI, שאחריהם מחיר המניה יכול לזוז בחדות, ריכזנו בלוח הדוחות הרבעוניים.
3. סטופ לימיט בלי מרחק בין הסטופ ללימיט. בירידה חדה הפקודה מופעלת ונשארת בלי ביצוע, בדיוק כשרציתם לצאת.
4. לשכוח פקודת GTC פתוחה. היא בתוקף עד שתבטלו אותה, ועלולה להתבצע אחרי שבועות, כשכבר שכחתם ממנה.

תעודות סל נקנות באותן פקודות בדיוק, כי תעודת סל נסחרת בבורסה כמו מניה. מה מיוחד בהן, כולל המרווח החציוני שמופיע בדף הקרן, מוסבר במדריך מה זה תעודת סל. מונחים נוספים תמצאו במילון המונחים, ומה עוד בודקים במערכת המסחר ברשימת הבדיקה לחשבון מסחר.

שאלות נפוצות על סוגי פקודות