מניות שבבים ישראליות: נובה, קמטק, טאואר ועוד

מניות שבבים ישראליות, בקצרה: נובה, קמטק וטאואר הן חברות שבבים ישראליות שנכללות במדד ת״א-35. שלושתן נסחרות גם בנאסד״ק בדולרים וגם בבורסה בתל אביב בשקלים, ולכל אחת תפקיד אחר בשרשרת ה-AI: נובה מודדת שכבות ומבנים בזמן ייצור השבבים, קמטק בודקת ומודדת פרוסות סיליקון, בין השאר לאריזה מתקדמת ולזיכרון HBM, וטאואר מייצרת שבבים עבור לקוחות, כולל שבבי סיליקון פוטוניקה לתקשורת אופטית במרכזי נתונים.

שלוש חברות, שלושה תפקידים בשרשרת ה-AI

כדי לייצר שבב AI צריך לתכנן אותו, לייצר אותו על פרוסת סיליקון, למדוד ולבדוק אותו בכל שלב, ולארוז אותו יחד עם הזיכרון. שלוש החברות האלה לא מתכננות מאיצים. הן פועלות בשלבי הייצור, המדידה והבדיקה. התמונה המלאה של השרשרת, מהשבב ועד הענן, נמצאת במדריך לשרשרת הערך של ה-AI.

את נובה, קמטק וטאואר, יחד עם חברות ישראליות נוספות כמו מובילאיי, תמצאו גם ברשימת 40 מניות ה-AI לפי תחום.

מניית נובה (NVMI): מדידה בתוך מפעל השבבים

נובה, שמשרדיה הראשיים ברחובות, מפתחת מערכות מדידה אופטיות, כימיות ושל חומרים לבקרת תהליך בייצור שבבים. לפי החברה, המדידות עוזרות ליצרנים לשפר את הביצועים ואת שיעור השבבים התקינים, ולקצר את הזמן עד שמוצר חדש מגיע לשוק. בינואר 2025 רכשה נובה את Sentronics הגרמנית, שמוסיפה לה מערכות מדידה ממדית לאריזה מתקדמת ברמת הפרוסה.

• הכנסות: 880.6 מיליון דולר ב-2025, עלייה של 31% לעומת 2024. במחצית הראשונה של 2026 ההכנסות היו 490.3 מיליון דולר.
• הקשר ל-AI: בהודעה על תוצאות 2025 נובה דיווחה על מכירות שיא בתהליכי Gate-All-Around (מבנה הטרנזיסטור בשבבי הלוגיקה המתקדמים), בזיכרון DRAM ובאריזה מתקדמת, וייחסה אותן לביקוש ל-AI. בדוח השנתי היא כותבת שהבינה המלאכותית מניעה יותר עסקים בתעשיית השבבים, במיוחד בבקרת תהליך, ושההשקעות בקווי ייצור לאריזה מתקדמת גדלות מהר בגלל כוח החישוב שיישומי AI דורשים.
• רבעון 2 של 2026: הכנסות שיא של 255.0 מיליון דולר. לפי החברה, גם ההכנסות משבבי לוגיקה מתקדמים, בזכות המעבר ל-Gate-All-Around, וגם ההכנסות מאריזה מתקדמת הגיעו לשיא.
• מסחר: בנאסד״ק מאפריל 2000 בסימול NVMI, ובבורסה בתל אביב מיוני 2002.

מניית קמטק (CAMT): בדיקה ומדידה לאריזה מתקדמת ול-HBM

קמטק, שמשרדיה הראשיים במגדל העמק, מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה לתעשיית השבבים. המערכות בודקות ומודדות מבנים על פרוסות סיליקון, משלבי הייצור הקדמיים והאמצעיים ועד תחילת ההרכבה. הלקוחות הם יצרני שבבים, מפעלים שמייצרים שבבים עבור אחרים ובתי אריזה, ולחברה מפעלי ייצור בישראל ובגרמניה.

• הכנסות: 496.1 מיליון דולר ב-2025, עלייה של 16% לעומת 2024. במחצית הראשונה של 2026: 254.9 מיליון דולר. ב-14 באוקטובר 2026 פרסמה החברה הערכה ראשונית להכנסות של 160 עד 161 מיליון דולר ברבעון השלישי, לפני השלמת הדוחות.
• הקשר ל-AI: לפי הדוח השנתי לשנת 2025, כמחצית מההכנסות של קמטק מגיעות ממוצרים שתומכים בייצור של יישומי AI. החברה כותבת שהביקוש למערכות בדיקה ומדידה עלה, כי הלקוחות משקיעים בציוד לייצור מוצרים שקשורים ל-AI, ובהם זיכרון רחב פס (HBM) ואריזה מתקדמת.
• בעלי השליטה: לפי הדוח השנתי, פריורטק וחברת Chroma ATE מחזיקות יחד 38.04% מהמניות (נכון ל-5 במרץ 2026), ומצביעות יחד לפי הסכם ביניהן.
• מסחר: בנאסד״ק ובבורסה בתל אביב. לפי החברה, הסימול בשתיהן הוא CAMT.

מניית טאואר (TSEM): מפעלי שבבים וסיליקון פוטוניקה

טאואר, שמשרדיה הראשיים במגדל העמק, מייצרת שבבים אנלוגיים עבור לקוחות, לפי התכנון שלהם. לפי החברה יש לה מפעל פעיל אחד לפרוסות של 200 מ״מ בישראל, שני מפעלי 200 מ״מ בארה״ב, שני מפעלים ביפן דרך החזקה של 51% ב-TPSCo, ומפעל 300 מ״מ באיטליה שהיא חולקת עם STMicroelectronics. בסוף 2025 עבדו בה 5,316 עובדים, מהם 1,296 בישראל.

• הכנסות: 1,566.1 מיליון דולר ב-2025. ברבעון השני של 2026 ההכנסות היו 460.1 מיליון דולר, עלייה של 24% לעומת הרבעון המקביל, ובמחצית הראשונה של 2026 הן הגיעו ל-873.7 מיליון דולר.
• הקשר ל-AI: לפי הדוח השנתי, פלטפורמת הסיליקון פוטוניקה (SiPho) של טאואר מכוונת ל-AI, לתקשורת במרכזי נתונים וליישומים אופטיים נוספים. שבבי ה-SiPho שהיא מייצרת משמשים במשדרים-מקלטים אופטיים, רכיבים שמעבירים נתונים באור, בעיקר בחיבורים נשלפים (pluggable).
• ההכנסות וההשקעות ב-SiPho: לפי המנכ״ל, ברבעון השני של 2026 הכנסות ה-SiPho הגיעו לקצב שנתי של 680 מיליון דולר. בפברואר 2026 הודיעה החברה על השקעה נוספת של 270 מיליון דולר בציוד, וסך ההשקעות בהרחבת SiPho ו-SiGe עלה ל-920 מיליון דולר.
• ארגון מחדש ביפן: במרץ 2026 חתמה טאואר על הסכם שלפיו תקבל בעלות מלאה על מפעל ה-300 מ״מ ביפן, והשותפה היפנית תקבל את מפעל ה-200 מ״מ. לפי הדוח השנתי, סגירת העסקה נקבעה ל-1 באפריל 2027, בכפוף לאישורים.
• דיבידנד: טאואר כותבת בדוח השנתי שהיא לא צופה לחלק דיבידנדים בעתיד הנראה לעין.

ועוד: מובילאיי, סיוה ופריורטק

עוד שלוש חברות קשורות לשבבים ולישראל, אבל המצב של כל אחת שונה:

• מובילאיי (MBLY): רשומה בדלאוור, אבל המטה ומרכז המחקר והפיתוח שלה בירושלים. היא מפתחת מערכות סיוע לנהג ונהיגה אוטונומית. שבבי ה-EyeQ שלה הם מערכות-על-שבב עם מאיצים ייעודיים לזיהוי הסביבה, ומובילאיי מתארת אותם כשבבי הסקה (inference), כלומר AI שרץ בתוך הרכב עצמו. ההכנסות בשנת הכספים 2025, שהסתיימה ב-27 בדצמבר 2025, היו 1,894 מיליון דולר, לעומת 1,654 מיליון דולר ב-2024. בדוח השנתי מופיעה רק נאסד״ק כבורסת המסחר. איך קונים אותה מישראל, במדריך מניית מובילאיי.
• סיוה (CEVA): רשומה בארה״ב ומשרדיה הראשיים במרילנד, אבל לפי הדוח השנתי רוב צוות המחקר והפיתוח שלה נמצא בישראל. היא הוקמה ב-2002, בין השאר מחטיבת רישוי הקניין הרוחני של DSP Group. סיוה לא מוכרת שבבים אלא רישיונות לתכנונים שחברות אחרות משלבות בשבבים שלהן, ובהם מעבדי NeuPro להרצת מודלי AI במכשיר עצמו. ההכנסות ב-2025 היו 109.6 מיליון דולר, ובדוח השנתי מופיעה רק נאסד״ק.
• פריורטק: נסחרת בבורסה בתל אביב, ולפי אתר הבורסה היא משקיעה בחברות מוליכים למחצה, ובהן קמטק. יחד עם Chroma ATE היא בעלת השליטה בקמטק.

גם לחברות שבבים זרות יש פעילות בישראל. לאינטל, למשל, יש בישראל מפעל ייצור: לפי הדוח השנתי שלה, ישראל הייתה ב-2025 אחד מארבעת אתרי הייצור המרכזיים של החברה. איך קונים את המניה שלה מישראל, הסברנו במדריך מניית אינטל.

מניות דואליות: לקנות בתל אביב או בנאסד״ק

נובה, קמטק וטאואר הן ״דואליות״: אותן מניות רגילות רשומות למסחר גם בנאסד״ק וגם בבורסה בתל אביב. זה לא ADR, כמו במקרה של מניית TSMC, אלא אותה מניה בדיוק. אפשר לקנות אותה בתל אביב בשקלים, או אחר הצהריים והערב בנאסד״ק בדולרים.

שוויון מחירים וארביטראז׳

כיוון שזו אותה מניה, המחיר בתל אביב אמור להיות קרוב למחיר בנאסד״ק כפול שער הדולר. דוגמה במספרים להמחשה בלבד: אם המניה נסחרת בנאסד״ק ב-100 דולר והדולר שווה 3.60 ₪, המחיר בתל אביב יהיה בסביבות 360 ₪, שיופיעו באתר הבורסה כ-36,000 אגורות.

פערים קטנים בכל זאת נוצרים. נובה מסבירה בדוח השנתי למה: המניה נסחרת בשני השווקים במטבעות שונים, השווקים נפתחים בשעות שונות ונסגרים בימים שונים, ושער החליפין משתנה, ולכן המחירים יכולים להיות שונים. היא מוסיפה שמה שקורה בשוק אחד משפיע על המחיר בשני. כשהפער גדל, סוחרים שפועלים בשתי הבורסות יכולים לקנות במקום הזול ולמכור במקום היקר. הפעולה הזאת נקראת ארביטראז׳, והיא נוטה לסגור את הפער.

שתי דוגמאות: בחגים ישראליים ובימים מיוחדים, כמו יום כיפור או יום הבחירות לכנסת (27.10.2026), הבורסה בתל אביב סגורה ונאסד״ק פתוחה כרגיל. בחגים אמריקאיים, כמו חג ההודיה (26.11.2026), המצב הפוך: נאסד״ק סגורה, ובתל אביב יש מסחר. בימים כאלה המסחר מתקיים רק בשוק אחד, והמחיר בשוק השני מדביק את השינוי כשהוא נפתח שוב.

מתי שתי הבורסות פתוחות יחד

בשעות המסחר הרגיל, בימים שני עד חמישי, יש חפיפה של פחות משעה: נאסד״ק נפתחת ב-16:30 שעון ישראל, ומסחר הנעילה בתל אביב מתקיים בסביבות 17:25. בשבועות שבהם רק אחת המדינות החליפה שעון וההפרש בין ישראל לניו יורק הוא 6 שעות, כמה שבועות במרץ ושבוע אחד בסתיו (למשל 26–30.10.2026), נאסד״ק נפתחת כבר ב-15:30 והחפיפה ארוכה יותר. ביום שישי אין חפיפה בכלל.

מחוץ למסחר הרגיל יש בנאסד״ק גם מסחר לפני הפתיחה ואחרי הנעילה: לפי נאסד״ק, המערכת שלה פועלת מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק. נאסד״ק גם הודיעה על מסחר לילי מ-21:00 עד 4:00 שעון ניו יורק, שתחילתו נקבעה ל-6 בדצמבר 2026. אם אפשר לסחור בשעות האלה, תלוי בברוקר שלכם. מה פתוח ברגע זה אפשר לראות בשני שעונים חיים: שעות המסחר בבורסה בתל אביב ושעות המסחר בוול סטריט בשעון ישראל.

גם בשקלים, החשיפה היא לדולר

מי שקונה בתל אביב חוסך את ההמרה לדולרים, אבל לא את החשיפה לדולר. שלוש החברות מדווחות על התוצאות שלהן בדולרים, והמחיר בתל אביב עוקב אחרי המחיר בנאסד״ק כפול השער. אם המניה לא זזה בניו יורק והדולר נחלש מול השקל, גם המחיר בתל אביב יירד, ולהפך.

איך קונים מניית שבבים ישראלית: 5 צעדים

1. פותחים חשבון מסחר. לקנייה בתל אביב צריך חשבון עם גישה לבורסה בתל אביב, למשל בבנק או בבית השקעות בישראל. לקנייה בנאסד״ק צריך גישה לבורסות בארה״ב. בדקו מראש שהחשבון נותן את שתיהן, ועברו על 10 הדברים שבודקים בחשבון מסחר.
2. בוחרים בורסה. בתל אביב קונים בשקלים, בין 10:00 ל-17:25 בערך (ביום שישי עד 13:45). בנאסד״ק קונים בדולרים, אחר הצהריים ובערב. העמלה על עסקה בתל אביב והעמלה על עסקה בארה״ב לא תמיד זהות, ולכן כדאי להשוות בתעריפון. ריכזנו את הסעיפים העיקריים בהשוואת העמלות ודמי הטיפול.
3. מאתרים את המניה. בתל אביב לפי השם או מספר הנייר: נובה 1084557, קמטק 1095264, טאואר 1082379. בנאסד״ק לפי הסימול: NVMI, CAMT או TSEM. בודקים שהשם המלא של החברה תואם.
4. שולחים פקודת לימיט. בפקודה במחיר מוגבל אתם קובעים מראש את המחיר המרבי, והפקודה לא תתבצע במחיר גבוה ממנו. בנאסד״ק צריך קודם להמיר שקלים לדולרים, כמו שמוסבר במדריך לקניית מניות בארה״ב מישראל.
5. אחרי הקנייה. המניה מופיעה בתיק, במטבע של הבורסה שבה קניתם. בחשבון בישראל המס על הרווח מנוכה בדרך כלל במקור כשמוכרים, כפי שמוסבר בהמשך.

המדדים בתל אביב שכוללים את מניות השבבים

לפי אתר הבורסה, נכון ל-26 באוקטובר 2026, נובה, קמטק וטאואר נכללות בין השאר במדדים האלה. המשקלים הם אלה שהבורסה פרסמה ליום המסחר 28.10.2026:

• ת״א-35. טאואר 5.45%, נובה 3.75% וקמטק 1.37%.
• ת״א-טכנולוגיה. לפי הבורסה, המדד כולל את כל המניות בענף הטכנולוגיה שעומדות בתנאי הסף שלו, ובאוקטובר 2026 היו בו 86 מניות. כאן המשקל של חברות השבבים גבוה יותר: טאואר 9.29%, נובה 8.65% וקמטק 5.43%, כמעט רבע מהמדד יחד. גם פריורטק נכללת בו, לצד חברות כמו אלביט מערכות ונייס.
• ת״א טק-עילית. לפי הבורסה, מדד טק שכולל רק מניות של חברות עם זיקה לישראל שעומדות בתנאי הסף. המשקלים: קמטק 5.15%, טאואר 4.44% ונובה 4.14%.
• ת״א טכנולוגיה 35. גם בו נכללות שלוש החברות.
• ת״א-דואליות. כולל את המניות שרשומות למסחר בתל אביב ובבורסה נוספת בחו״ל ועומדות בתנאי הסף. באוקטובר 2026 היו בו 37 מניות.

מדד שבבים ייעודי אין. עברנו על כל 157 המדדים שבאתר הבורסה ולא מצאנו מדד ״ת״א-שבבים״ או מדד אחר שמוקדש למוליכים למחצה. הבורסה כן מסווגת את נובה, קמטק, טאואר ופריורטק בענף ״הייטק – טכנולוגיה – מוליכים למחצה״.

קרנות סל שעוקבות אחרי המדדים האלה

מכיוון שאין מדד שבבים ישראלי, אין גם קרן סל שמחקה מדד כזה. הדרך הקרובה ביותר היא קרן סל על ת״א-טכנולוגיה או על ת״א טק-עילית, שמחזיקה את מניות השבבים לצד חברות טכנולוגיה אחרות:

על ת״א-35 עוקבות 12 קרנות סל (נכון ל-26.10.2026), אבל בהן משקל מניות השבבים נמוך יותר. מי שמחפש חשיפה לחברות שבבים שנסחרות בארה״ב ימצא במדריך לתעודות סל על AI ושבבים שלוש קרנות סל בתל אביב שעוקבות אחרי מדדי שבבים אמריקאיים, וגם הסבר על דמי ניהול משתנים. השוואה ממוקדת של תעודות הסל על שבבים בארה״ב, כמו SMH ו-SOXX, נמצאת במדריך תעודת סל שבבים. ההבדלים בין קרן סל ישראלית לתעודת סל בחו״ל מוסברים בהשוואה בין השתיים.

מס על רווח במניות שבבים ישראליות

לפי טופסי הדוח השנתי של רשות המסים לשנת המס 2025, יחיד משלם 25% מס על רווח הון ריאלי ממכירת ניירות ערך, ובעל מניות מהותי משלם 30%. השיעור הזה חל גם על מניות נובה, קמטק וטאואר, בין שקניתם בתל אביב ובין שבנאסד״ק.

• בחשבון בישראל: הבנק או בית ההשקעות מנכה בדרך כלל את המס במקור כשאתם מוכרים, ובסוף השנה שולח טופס 867.
• אצל ברוקר זר: המס בדרך כלל לא מנוכה בישראל. מדווחים ומשלמים מקדמה פעמיים בשנה, עד 31 ביולי ועד 31 בינואר, ובדרך כלל מגישים גם דוח שנתי עם נספח ג1 (טופס 1325).
• הפסדים: הפסד הון ממכירת נייר ערך אפשר לקזז מול רווחי הון, לפי הכללים שבהוראות הדוח השנתי, כפי שמוסבר במדריך לקיזוז הפסדים במניות.

הכללים הכלליים מוסברים במדריך מס רווחי הון בישראל, ומה שונה כשקונים בנאסד״ק, כולל מס יסף ודיווח על ברוקר זר, במדריך המס על מניות אמריקאיות.

הסיכונים שהחברות עצמן מציינות

• ריכוז לקוחות. אצל נובה, חמשת הלקוחות הגדולים היו יחד 51% מההכנסות ב-2025. אצל טאואר, הלקוח הגדול ביותר, Nuvoton Technology Corporation Japan, היה 11% מההכנסות ב-2025.
• תלות באסיה ובסין. אצל קמטק, אסיה והאוקיינוס השקט, בעיקר סין, טייוואן ודרום קוריאה, היו כ-91% מההכנסות ב-2025, וסין לבדה 49%. אצל טאואר, ב-2025 הגיעו 42% מההכנסות מלקוחות בארה״ב, 39% מאסיה בלי יפן, 13% מיפן ו-6% מאירופה.
• ביקוש תנודתי ל-AI. טאואר כותבת בדוח השנתי שהביקוש לשבבים שמשמשים ב-AI עשוי להיות תנודתי וקשה לחיזוי. קמטק מציינת בדוח השנתי לשנת 2025 שחלק משמעותי מהצמיחה שהיא מצפה לה בשנים שאחריו תלוי במוצרים ל-AI.
• מגבלות יצוא. נובה מתייחסת בדוח השנתי למגבלות יצוא על טכנולוגיות שבבים, כולל מגבלות חדשות על זיכרון HBM.

ומעבר למה שהחברות כותבות: כל אחת מהמניות האלה יכולה לרדת חזק גם כשהשוק כולו עולה. מי שרוצה לפזר את הסיכון יכול לבחור בקרן סל שמחזיקה עשרות חברות.

מתי נובה, קמטק וטאואר מפרסמות דוחות

שלושתן מדווחות על התוצאות פעם ברבעון בטופס 6-K, כארבעה עד שישה שבועות אחרי סוף הרבעון. את הדוחות על הרבעון השני של 2026 פרסמו טאואר ב-4 באוגוסט, נובה ב-6 באוגוסט וקמטק ב-10 באוגוסט 2026. לדוחות על הרבעון השלישי של 2026 קבעה טאואר את 2.11.2026 ונובה את 5.11.2026, לפני פתיחת המסחר בנאסד״ק. קמטק הודיעה ב-14.10.2026 על פרסום הדוח בתחילת נובמבר 2026, בלי תאריך מדויק. המועדים של כל חברות ה-AI מרוכזים בלוח הדוחות הכספיים.

שאלות נפוצות על מניות שבבים ישראליות